יובל דרור כותב שהוא לא יכול לכתוב מה שהוא רוצה מה שמחזיר אותי למטפורה ששלפתי בכנס הבלוגרים בשבוע שעבר ולא נכנסה לסרטון של נענע אודות הכנס. אמרתי שם שלפתוח בלוג זה כמו לפרוס שטיח באמצע כיכר רבין ולהצהיר "זה המקום שלי". אבל זה לא באמת המקום שלך. כי ברגע שאתה חשוף לעיניים של כולם, ומאפשר לכולם לראות מה קורה בתוך הטריטוריה שלך, אתה חלק ממערכת חברתית שיש בה כללי התנהגות והתנהלות ששום הכרזת טריטוריה לא תגרום להם להשתנות.
Pingback: בלוגדיבייט