כרמל כותבת (בין גזענות ליאוש):

אבא שלי העיר אותי הבוקר כדי לספר לילדה שלא קוראת עיתונים שהבלוגרים שלה הגיעו לעמ' 9 בידיעות אחרונות. לכבוד מה? לכבוד החדשות המרעישות שיש גזענות בישראבלוג. בישראל. חה! גברת זרובבלה, חוץ מלהיות קצת דומה לח"כ אסתרינה טרטמן וכמעט לכל אדם שני ברחוב, היא לא חדשות. רוב המדינה הזו גזענית ואני בכלל לא מדברת על ערבים, אני מדברת על אתיופים, על רוסים ועוד. אז מה זה הצדקנות הזאת? מרגיז אותי שהבלוגים זוכים לסיקור תקשורתי מחוץ לביצת ערוצי האינטרנט רק בהקשרים של בלוגרית מתאבדת/מתפשטת/גזענית.

כרמל, פיספסת כאן משהו. כדי שזרובבלה תגיע לידיעות היה צריך לנפח את העניין בבלוגים. הניפוח בבלוגים היה מהלך קלאסי של הנכחה של כוח.

האשמה היא לא בתקשורת הממוסדת. האשמה כאן היא אך ורק בכותבי הבלוגים עצמם.

ככותבי בלוגים, יש לנו כאן שיעור חשוב.

הדרך הטובה ביותר שלנו להאבק במשהו שעדיין לא קיבל פרסום זה אך ורק להתעלם ממנו.