מה קורה כשכותבים פוסט בחדר 404 , מתחרטים, מוחקים את הפוסט אבל ההתחלה שלו כבר מופיעה בוובסטרים?

מקבלים שגיאת 404.

בלוגרים, היזהרו לכם מהוובסטרים. הם מהירים יותר מהגוגלים ועדיין לא ברור איך והאם אפשר להסיר מהם פוסטים.

תספרו עד עשר לפני הלחיצה על "לפרסם בבלוג".

פקיד בדלפק הקבלה עונה לשיחה מלקוח מוטרד. "אני לא יכול לצאת מהחדר שלי."

"פשוט תשתמש בדלת, אדוני."

"יש שלוש דלתות. אני לא יודע באיזה מהן להשתמש."

"תנסה את שלושתן."

"טוב. אחת של השירותים. השניה של הארון."

"אז זו בטח הדלת השלישית."

"אני מפחד לפתוח אותה."

"למה?"

"כי יש עליה שלט 'נא לא להפריע'!"

(מכאן)

האם החלפתם את הכתובת של הבלוג שלי מרשימות לכאן?

לא, זאת לא הנקודה של הפוסט שלי. זאת דוגמה לבעייתיות בניהול אחורה של מידע.

אנחנו תמיד מסתכלים קדימה. תמיד מוסיפים. פחות מוחקים ועוד פחות עורכים ומשנים ומתקנים.

יש קושי אמיתי בתחזוקה.

התשתית הנוכחית של הרשת ושל יישומי הרשת לא לוקחים בחשבון את הקושי ולא עוזרים.

מה עם, לדוגמא, אפשרות לתת תאריך תפוגה ברירת מחדל לקישורים או לחתיכות מידע ואחרי שהתאריך פג, להסתיר או למחוק?

לא יודע. סתם רעיון. אבל הבעיה קיימת. וצריך לחשוב על פתרונות.

חברים לא צריכים טראקבקים. הם יודעים לבד.

כמו גלנדון ואיזבלה, אבל בצילום. זהירות, תמונות קשות.

הוא: כתבת כאן "המוטיבציה לשינוי הגיעה משני הכיוונים – מצד ההנהלה ומצדי. ההפרדה בין שני העולמות די מלאכותית וגרמה למתחים מיותרים." אני לא רוצה לעשות לך צנזורה, אבל האם לא כדאי להוריד את "מתחים מיותרים"?

אני: זאת האמת וחשוב לי לכתוב אותה.

הוא: אני לא רגיל לכתיבה כזאת. נצטרך ללמוד.

אני: נכון. זה תהליך. לא הבטחתי שיהיה פשוט.