כשאני מייעץ לארגונים על אתר האינטרנט שלהם מגיע השלב של סיפור השימוש. אני מבקש מאנשי הארגון לבחור את המשתמש הכי חשוב שלהם, ליצור בשבילו דמות בפירוט הגבוה ביותר האפשרי ואז לספר את סיפור השימוש של הדמות באתר. בדרך כלל הם מצליחים להרכיב דמות עם צורך זה או אחר ואז מגיע משפט המחץ "ואז הוא מגיע לאתר שלנו ו…" אז אני שואל "איך הוא הגיע לאתר שלכם, בטלפתיה?" ואז הם מתחילים להסתבך. ואז מתחילה בדיקה על דרכי ההגעה לאתר.

נזכרתי במקרה הכל כך נפוץ הזה כשהגיעה אלי פניה לפרסם בלוג חדש בשם נתפסתם! חניית נכים – לנכים בלבד. הבלוג הזה מנסה להילחם בתופעה היותר מדי נפוצה של תפיסת חניות נכים על ידי אלה שלא אמורים לחנות בהן. בבלוג מצולמות מכוניות ומפורסם באופן בולט מספר הרישוי שלהן.

הבעיה היא שאף אחד לא מחפש בגוגל את מספר הרכב שלו וכמעט אף אחד לא מכיר את מספר הרכב של הקרובים לו. אז איך הם יידעו שהם נתפסו? ואיך הם יתביישו? איך הם יגיעו לאתר, בטלפתיה?

הפתרון שלי לבעיה? לפרסם אך ורק מכוניות של חברות מסחריות המחוייבות לקבל תלונות על התנהגות הנהגים. פרסום התמונה יחד הבלטת שם החברה ועם פניה טלפונית אל החברה אולי תצליח להועיל.