כל פעם מחדש מצחיק אותי לקרוא ביקורות שאחד מהטיעונים בהן הם "רק בישראל".

קחו לדוגמה את תקציב הקשר לציבור.

נכון שרק בישראל חברי הכנסת מושחתים ומוציאים סכומי כסף ענקיים על דברים מגוחכים ונותנים לשטרסלרים פלטפורמה להשתלחות?

NOT

קחו לדוגמה את בריטניה הגדולה. עכשיו העבירו חברי הפרלמנט החלטה שתעניק לכל אחד מהם עשרת אלפים פאונד כדי שישתמשו באינטרנט לקשר עם הציבור.

הביקורת הפנימית, יחד עם האופטימיות הזהירה על התועלת במהלך, דומה באופן בלתי מפתיע לחלוטין (עבורי לפחות) לביקורת שהיתה נשמעת בישראל.

לקריאה נוספת: MPs get £10,000 each for improved communication: responses mixed

ובכלל, Designing for Civil Society הוא אתר מצויין שכדאי לעקוב אחריו.

אני זוכר בהתחלה, כשהייתי באינטרנט והיו מעט אתרים. כשמישהו שאל אותי "מכיר את אתר כך וכך?" ולא הכרתי, הרגשתי שאני אמור להכיר את האתר ושזה לא בסדר שאני לא מכיר את האתר הזה.

ואז התחילו להיות הרבה אתרים והפסקתי להתיימר להכיר את כולם. והפסקתי להרגיש שאני לא בסדר אם אני לא מכיר את כולם.

ומגיע אתר חדש, רשת חברתית עסקית. ואני לא עסקי ולא חסרים לי חברים אבל אני נכנס אליו ופותח בו כרטיס.

למה?

כי חשוב לי להכיר אתר שאני יודע שהוא חשוב.

למה חשוב לי?

כי, כמו כמה אנשים כאן, אני מרגיש באיזו שהיא צורה אחראי למה שנקרא האינטרנט הישראלי.

וחשוב לי להיות בו, או אפילו באיזו שהיא צורה, לא ראוי בעיני שלא אהיה בו ולא אתייחס אליו.

ואפילו חשבתי שחשוב שהתלמידים בקורס שלי בשתיל יהיו בו ויראו איך הם יכולים לנצל אותו לצרכים של הארגונים שלהם.

אבל עכשיו, אני מסתכל אחורה וקדימה ושואל את עצמי האם חשוב שאני אטריח את עצמי להשפיע על קפה דה מרקר לפעול "נכון".

האתר הזה הוא לא "שלי" בשום מובן. הוא אמנם פועל בזירת האינטרנט הישראלי אבל הזירה הזאת לא שלי. היא של עוד הרבה אנשים. הוא גם פועל ממטרות מסחריות של גוף מסויים ואין לי אינטרסים מסחריים לקדם שם ואין לי אינטרס כל שהוא לקדם את הגוף המסחרי שמפעיל אותו.

גם ביקשתי לפתוח בו פורום של שינוי חברתי כדי לקדם את פעולות הארגונים "שלי". אבל תשובה לא קיבלתי. אפילו לא שלילית.

אז למה לי כל העניין הזה? למה לי לא להתייחס ל"קפה" כמו שאני מתייחס לאתר "חבר'ה"?