לעיונכם – נייר עמדה (120 עמודים) שאותו יזם וערך פרופ' אילן גור-זאב וכן משתתפים בו פרופ' גבי סלומון וד"ר פיטר ונהסה מאוניברסיטת חיפה.

מוזמנים להפיץ ולהתייחס בכל פורום אפשרי.

מהו המבוא התרבותי-הכלכלי לטיעוני היסוד של תומכי האג'נדה של תיעוש האקדמיה, שאתם מתמודד נייר עמדה זה?

1. על-פי חסידי השתת עקרונות השוק על החיים האקדמיים תהליכי הגלובליזציה אוניברסאליים וחודרי-כול ושום מרחב, תחום או אוריינטציה אינם יכולים ואף אינם צריכים להיות נקיים או אוטונומיים ביחס אליהם. על-פי תפיסה זו, מכלול החיים כולו חייב להיספג בתהליכי הגלובליזציה ועל הגיון השוק לחלחל לכל רובד ולכל מימד של חיינו הפרטיים והציבוריים. לממון ולתשוקה לממון שמורה המילה האחרונה, ובדין.

2. יש להגדיר-מחדש את המבנה, התפקוּד, הייעוד והפירות של האקדמיה, לאור הציוויים, האידיאלים והצרכים של הגיון השוק בעידן הגלובליזציה.

3. על האוניברסיטאות להיהפך לתאגידים כלכליים שעניינם ידע, המתפקד כסחורה בשוק.

4. האוניברסיטאות צריכות להימדד מבחינת התפקוד וה"יעילות" במונחים כלכליים-ניהוליים. לשם כך צריכים להיבלע ברטוריקה ובאינטרסים של הגיון השוק (כדי לעמוד לשירותם בצייתנות וביעילות) האידיאלים והערכים האקדמיים של המחויבות לאמת, החופש האקדמי, היצירתיות האותנטית, הרפלקטיביות הדיאלוגית, השותפות הביקורתית ביצירת הידע, נצירתו והנחלתו, הניהול העצמי של חיי האקדמיה וההומניזציה של החברה.

5. יש לממש את ההגברה והשכלול של "יעילות" תפקוד האוניברסיטאות תוך כדי צמצום רדיקלי של השקעות ציבוריות באקדמיה.

6. הסתלקות האחריות של החברה וצמצום דרסטי של ההשקעות הציבוריות בחינוך הגבוה צריכים להתנהל תוך כדי זרימה מסיבית של הון פרטי, שיאפשר את שיפור האיכות וישפיע על כיווני ההתפתחות של הקדמה המדעית. חיזוק הקשרים עם העולם העסקי והכוונת המחקר לכיוונים יישומיים-רווחיים-אפנתיים אינו בחזקת צורך מגונה או ברירת מחדל, אלא אפשרות ריאלית ואידיאה מכוננת, שלאורה עלינו להבנות-מחדש את חיינו.

7. תהליך זה צריך להתנהל במקביל להרחבה מסיבית של נגישות להשכלה גבוהה, כדי להגדיל את הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הצורכת והמייצרת וכן כדי להעצים את המגמות והפוטנציאלים הדמוקרטיים של חברה צרכנית מתקדמת.

8. כחלק ממימוש תובנות אלו יש לגבש סטנדרטיזציה של תכניות הלימודים, שיטות ההערכה ורפורמות אחרות, שעניינן הִספגות האקדמיה בכלליות החיים הכלכליים ובחרושת התרבות בת הזמן. על רקע זה מוטעמים חשיבות מבחני האיכות, הסטנדרטיזציה והפיקוח על הפעילות המחקרית, האינטלקטואלית והיצירתית, כדי ליצור רדוקציה של כל אלה לפונקציה כלכלית-סטנדרטית-מדידה. על רקע זה מוטעמים חשיבות ההקלה על מעבר ידע, סטודנטים וחוקרים ממוסד למוסד וממדינה למדינה, סטנדרטיזציה של שיטות הערכה והכימות של
הישגי הסטודנטים והשליטה על הרוח החופשי.

9. הפיכת האוניברסיטאות לתאגידים כלכליים בבחינת מפעלי היי-טק יעילים מצריכה הגברת הרלוונטיות הכלכלית של תכניות הלימודים ושל מוקדי המחקר המדעי.

מתחת לידיעה בית משפט התיר לפרסם: מתנהלת חקירה נגד ח"כ בשארה, צו איסור פרסום על פרטיה הותרה לפרסום תגובה המכילה קישור לידיעה בסוכנות הידיעות מען. (ראו צילומסך) בידיעה שבקישור מפורטות החדשות כלפי ח"כ בישארה.

האם כשהתירו ב"הארץ" את פרסום הקישור הם עברו על צו איסור הפרסום?

מה אם בעיית האתיקה ברשת היא פחות בעיה מוסרית ויותר בעיה של ממשק משתמש?

מה אם התוכנות שבהן אנחנו כותבים היו מזהות מתי יש אפשרות לבעיה ומזהירות אותנו?

דוגמאות:

- "לא השקעת מספיק זמן בקריאת הטקסט לפני שהגבת"

- "כותבת הבלוג לא קוראת את הבלוג שלך ולא יודעת מי אתה. האם אתה בטוח שהתגובה שלך תתקבל בברכה?"

- "תזכורת: סימנת לעצמך לא להגיב באתר זה"

- "כותב הפוסט סימן שמצב הרוח שלו הוא 'מיואש'. האם התגובה שלך תעזור לו?"

- "הטקסט שכתבת מכיל שמות וקישורים לאנשים שהיו לך איתם היתקלויות לא נעימות בעבר. האם את בטוחה שאת רוצה לפרסם את הטקסט הזה?"

קיבלתי עכשיו לתיבת הדואר שלי בשתיל אימייל שמתחיל ככה:

שלום רב.

אני מוצאת לנכון לפנות אלייך בהמשך להשתתפותך בכנס האינטרנט של דה מרקר.

כמשתתף הכנס הינך מודע בוודאי למגוון האופציות האין סופי של עולם האינטרנט. במקרה או שלא במקרה כך הוא הדבר עם שוק ההון.

אני לא זוכר שנתתי הסכמה לדה-מרקר למסור את כתובת האימייל שלי לגופים אחרים. בדרך כלל אני מחפש את הצ'ק בוקס שמאפשר לי לא להסכים לכך.

ואפילו אם הסכמתי בגלל חוסר תשומת לב, מה הקשר בין מחט ותחת?

למה מבקרים בועידה צריכים להתעניין בשוק ההון יותר מאשר כל אדם אחר?

מילא אם הייתם שולחים משהו שקשור לאינטרנט.

בעעעעכס!

דרך הבלוג של Jamie Zawinski נודע לי שעיריית סאו פאולו בברזיל החליטה להסיר את מודעות הפרסום הענקיות שגורמות לזיהום ויזואלי. מתי בישראל?

ברכה גולשת שלחה לי אימייל מאד מעניין שאני בתהליך הבדיקה שלו ועוד אפרסם את התוצאות. הנה רמז.

איתן כספי שלח לי קישור לאתר מעניין להשוואת חוויות משתמשים מחברות אירוח אתרים. איתן כותב "כמובן שיכול להיות שחלק מהתכנים הם של בעלי עניין, אבל כאשר ממיינים את הטבלה על פי כמות הביקורות ואז מחפשים מימין את הציון הכולל, אפשר לקבל מושג לא רע." למי שלא יודע, אני ב DreamHost ועדיין לא מצאתי סיבה מספיק טובה להשקיע מאמץ ולהעביר את "מפעלות חנן" לספק אחר.

יגאל חמיש שלח לי קישור לפוסט מצויין של צביקה רול בשם ככה עושים פרזנטציה על טכניקות הפרזנטציה של אל גור.

לא צריך לעבוד קשה. רק לפרסם בבלוג דברים שאחרים שולחים וכבר אתה נחשב "בלוגר".

שבוע טוב.