דיברתי עכשיו עם יהונתן קלינגר שהוזמן להופיע בערוץ אחד ולדבר נגד הצעת חוק שמונה תשע שתיים.

אמרתי לו כמה דברים לקראת ההופעה.

אחד: קהל היעד של ההופעות בתקשורת הם הפוליטיקאים וסביבתם. המטרה היא לגייס אותם למאבק בתהליך החקיקה.

שניים: כדי שהפוליטיקאים וסביבתם יידעו למי לפנות הם צריכים כתובת. אני מיניתי את יהונתן להיות "מרכז הלובי של הבלוגרים נגד חוק הצנזורה על האינטרנט". בכל מקרה של הופעה בתקשורת הממוסדת, נהוג ששואלים את המרואיין איך להציג אותו. וזה גם מה שכותבים למטה כשהוא מופיע בטלוויזיה.

אני מקווה שאף אחד לא יכעס על הקמת הלובי ויצירת תואר רכז הלובי הזה יש מאין ובלי להתייעץ.

זה רק למטרות טובות שכולנו מסכימים עליהן.

את המאמר שלו ב Ynet, חותם ח"כ משה כחלון במשפט:

כמי שמייצג תנועה שחרטה על דגלה את חופש הביטוי ואת התחרות החופשית, בתוקף תפקידי כיו"ר ועדת הכלכלה לא אתן את ידי לצנזורה ולמניעת חופש מידע.

יפה, לא?

ממש לא.

קודם לכן במאמר, כותב כחלון:

ניתן לפתור את נושא התכנים הבעייתיים ברשת באמצעות הטלת חובה על ספקיות האינטרנט לאפשר לגולשים להצטייד בתוכנות סינון תכנים שיינתנו בחינם כשירות חובה ולא בתשלום כפי שנעשה כיום ובאופן שיהיה נגיש ובולט באינטרנט.

מצד אחד, כחלון בעד חופש הביטוי ומתנגד לחוק המוצע על ידי ש"ס.

מצד שני, הוא בעד התחרות החופשית.

אבל איך "תחרות חופשית" מסתדרת ביחד עם חוק של המדינה המחייב חברות מסחריות להוציא כסף מהכיס ולספק שירותים בחינם ללקוחות שלהן?

אין סיכוי שדבר כזה יעבור בחוק.

בקיצור, התגובה של ח"כ כחלון, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, היא מתלהמת ורשלנית, בדיוק כמו החוק שאליו הוא מתנגד.

אסור לתת לתגובה הזאת של כחלון לסמא את עינינו ולחשוב שאפשר להפסיק את המאבק.

לקריאות נוספות : חוק חסימת אתרים למבוגרים – קריאה לפעולה בבלוג של גל מור.

תגובות

1. מאת דורה קישינבסקי:
   יום שישי, 25 במאי 2007 בשעה 11:59

   אני לא חושבת שיש בעיה עם "הקמת" "לובי הבלוגרים" שמייצג אותך ואת יהונתן. בכל מקרה לא תהיו היחידים בתקשורת עם יומרה בלתי-מבוססת לייצג את כל ה-X בארץ, הרי זה הנוהג.

2. מאת ג'ק סמית:
   יום שישי, 25 במאי 2007 בשעה 12:07

   חתיכת חוצפן אתה. מי נתן לך את הרשות למנות מישהו לאיזה תפקיד? נראה לי שאתה אולי נלחם נגד זה שמישהו ינהל לנו את הרשת, אבל אתה בעצמך רוצה להיות מנהל כזה.

3. מאת חזי:
   יום שישי, 25 במאי 2007 בשעה 12:08

   ברור שיש בהצעה של כחלון אלמנט דמגוגי. למה אתה מצפה מפוליטיקאי? כחלון יודע טוב מאד שההצעה שלו לא תעבור, אבל זה מס השפתיים שהוא חייב לשלם כדי שלא להתפס כמי שתומך בהפקרות. ככה זה בפוליטיקה – כשמטפסים על עץ גבוה צריך סולם כדי לרדת.

   כל אחד מהחברים בוועדה שהצביע בעד החוק חשב שהאינטרסים הפוליטיים האישיים שלו היו ניזוקים אם היה מצביע נגד ש"ס. בעקבות המחאה שלנו כחלון הבין שהצבעה בעד החוק גורמת לו יותר נזק מהצבעה נגד. אני מעריך שחברי סיעתו ילכו בעקבותיו, ולאחר מכן גם חברי קדימה והעבודה יאלצו לישר קו כדי לא להצטייר כאויבי חופש הביטוי.

4. מאת רן ארד:
   יום שישי, 25 במאי 2007 בשעה 14:37

   מה גם שח"כ כחלון הצביע בעד החוק בקריאה טרומית. מישהו אמר זיג-זג ולא קיבל?

5. מאת גדי שמשון:
   יום שישי, 25 במאי 2007 בשעה 17:33

   אני חושב שמוקדם היה לייסד "לובי בלוגרים" רק כדי לדבר בשפה שלדעתך הפוליטיקאים יודעים לדבר. זה לא פחות נחמד שיש תסיסה מהשטח, בהנחה שתהיה אמנם תסיסה מהשטח. שאלו יהיו הבעיות שלנו שנאמר.

6. מאת אלירם:
   יום ראשון, 27 במאי 2007 בשעה 16:44

   למה בעצם לא להכריח את ספקיות האינטרנט לתת שירות סינון תכנים למי שמעוניין בכך בחינם? ואם כבר אז למה לא גם שירות אנטי-ספאם?

   נכון שהם התרגלו לגבות מהצרכנים המון כסף על השירותים הללו, אבל אני לא בטוח שאין להם חובה לתת שירות שעומד בסטנדרטים סבירים ולקבל כמויות אדירות של ספאם זה לא שירות טוב.
   בזק, למשל, מחוייבת לאפשר ללקוחותיה חסימה של שיחות לחו"ל אם הם ירצו. בחינם.
   גם שירות איתור מספר טלפון אמור להנתן בחינם על ידי חברות התקשורת, אפילו שזה עולה להן כסף. (השירות בתשלום ניתן רק כאלטרנטיבה, בעצם. פעם, למשל, בטלפונים ציבוריים ניתן היה להתקשר ל 144 בחינם ומהבית לא, כי קיבלת הביתה בחינם את ספר הטלפונים, היום יש אתר אינטרנט חינמי מסיבה זו)
   יש כמה תוכנות סינון חינמיות, ויש לספקיות אפשרות לצוד דואר זבל שנשלח ללקוחותיהם בקלות רבה יחסית. עובדה, מיקרוסופט וגוגל עושות זאת וכמות הספאם בחשבונות הוטמייל וג'ימייל קטנה מאד יחסית.

7. מאת Deddy:
   יום ראשון, 27 במאי 2007 בשעה 21:21

   כחלון הוא פולטיקאי מלוכלך ביותר, אני לא מבין איך זה שאף אחד לא הזכיר את העובדה שכחלון הצביע בעד ההצעה הזאת בכנסת? הבן אדם פשוט יצביא לכל מה שיביא לו פופלאריות בהתחלה הוא חשב שלתמוך בהצעה יביא לו פופלאריות כי הם "נלחמים למען הילדים" עכשיו שהוא מבין שדווקא להתנגד יתן לו יותר קולות פתאום הוא מר חופש הביטוי.

   הייתי מבין אם הוא היה משנה את דעתו ומצביע נגד בקריאות הבאות אבל איך זה שפתאום הוא הפך את עצמו למתנגד כל כך גדול? אולי זה קשור להצעה שלו להלאים את גוגל שכנראה לא היתה צינית כמו שהוא רוצה שנחשוב אלה סך הכל טימטום שהוא מנסה להחביא עכשיו

8. מאת צפריר:
   יום ראשון, 27 במאי 2007 בשעה 22:58

   אלירם, את סינון הספאם המעולה של ג'ימייל, שעולה להם לא מעט כסף, אתה לא מקבל חינם – אתה מקבל תמורת זה שהמיילים שלך נסרקים ומוצגות לך פרסומות בהתאם.

לכתוב תגובה