מי פה גיק?

קורע, לא?

בימים אלה מתחיל שתיל לייעץ לאיגוד האינטרנט הישראלי במאבק בהצעת חוק 892. זו היא תוצאה של השידוך שלי ושל תפיסת שתיל את עצמו כארגון המסייע למאבקים הקשורים בזכויות האדם והאזרח.

אני ממש שמח שזה הסתדר.

מעצם מהותם, מהלכי לובי נעשים בחלקם מאחורי הקלעים. וכאן אני נמצא בקונפליקט. מצד אחד אני נאמן לארגון שבו אני עובד וחושב שפעמים מזיק לכתוב על הכל ולחשוף את הכל. מצד שני, הבלוגר שבי מתקומם על אותה צנזורה עצמית.

בהתחלה אפילו שקלתי לברר עם אנשים בשתיל איך לכתוב ולנסח את פרסום העובדה כאן בבלוג ששתיל מייעץ לאיגוד. אבל אז החלטתי לא להשתגע ולהסיט לגמרי את המטוטלת לצד השני.

כתיבה מתוך ארגון על פעולות הארגון, בתנאי שהיא רגישה למשמעויות, תמיד תהיה מלווה בספקות והתלבטויות.

וגם עכשיו.

הזמנתי הפניות לקישורים בשביל להכניס אותם לפרוייקט 892. קיבלתי באימייל גם קישור למדור המחשבים של ואללה שמקדיש את עצמו למאבק בחוק, ועל כך יש בהחלט לכבד אותם.

אמה-מה?

במאמר בלוגים שמוגים שבו מסקר בוריס בולטיאנסקי את המלחמה של הבלוגים בחוק, כל הקישורים מפנים לאן? לא לבלוגים או לפוסטים. לא. לחיפוש בואללה של השמות והגופים המוזכרים – הכנסת, איגוד האינטרנט הישראלי, שרון גפן, אפי פוקס, יהונתן קלינגר ואפילו חנן כהן.

הלו ואללה! אתם לא מוכנים להעניק לנו טיפה כבוד וטיפה גוגל ג'וּס? אפילו לא טיפ טיפה? אתם חייבים לנעול את הקוראים שלכם אצלכם בפורטאל? עוד לא למדתם שבאינטרנט The More You Send Them Away, The More They Come Back?

אני בטוח שזו המדיניות של הפורטאל ולא של עורך המדור, אבל זה כל כך נמוך. כל כך נלוז ומעצבן.

(ורק שיהיה ברור, העצבים האלה לא יגרמו לי לצנזר את הקישור למאגר)