הקורא חד העין ערן נויפלד הפנה את תשומת לבי להצעת חוק שעלתה (או היתה אמורה לעלות) להצבעה במליאת הכנסת וזו לשונה:

עדכון – אדר שלו ב Ynet (מזל טוב על המקום החדש!) מדווחת כי ההצעה עלתה להצבעה ונדחתה ברוב של 27 נגד ו 16 בעד.

הצעת חוק של חבר הכנסת אברהם רביץ פ/2146/17

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור מתן שירותי שימוש באינטרנט לקטין), התשס"ז-2007

בעל עסק או עובד בעסק לשימוש באינטרנט תמורת כסף, הנותן לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים להשתמש באינטרנט, דינו – מאסר ששה חדשים."

דברי הסבר

לקטינים תחת גיל 18 אין את שיקול הדעת הנכון והזהירות הראויה להימנע מהסיכונים הכרוכים בגלישה באינטרנט, הן מחשיפה לאתרים שאינם ראויים לקטינים והן מיצירת קשר וירטואלי העלול להביא לתוצאות קשות מבחינה חינוכית ומוסרית עד כדי גלישה לתחום הפלילי.

בניגוד לגלישה בבית פרטי שם אמור להיות פיקוח מינימלי של ההורים על התכנים והאתרים המותרים לגלישה להם נחשף הילד הרי שהמקומות המיועדים לגלישה בתשלום אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה. רבו המקרים בהם נגררו קטינים אחרי מתחזים למיניהם כשהם נופלים לרשת האינטרנט בלי יכולת להיחלץ.

הצעת חוק זו באה לקבוע כי כשם שאלכוהול אסור למכירה לקטינים, וכשם שסיגריות מוגבלות בגיל, כך ייאסר למכור שירותי גלישה חופשיים לקטינים.

מצד אחד, עוד הצעת חוק מצד מפלגה דתית שתגביל את השימוש באינטרנט.

מצד שני, אם אנחנו אומרים "רק חינוך ופיקוח הורי יעזרו", אין לנו אלא לא להתנגד נחרצות להצעת החוק הזאת.

מצד שלישי? תגידו אתם.

בשבוע שעבר קיבלתי מבות'אינה דביט, רכזת פרוייקט ערים מעורבות של שתיל. אני מדביק כאן את הסיפור הלא יאומן הזה.

מדובר בזוג צעיר ערבים אשר רכש קרקע והוציאו היתר כדת וכדין.

הזוג המאושר החל את עבודת בניית השלד. כזכור, כדת וכדין ולפי כל התקנים והחוקי התכנון והבניה מ 1965.

במהלך הבניה החלו בבנית פינת האוכל הכוללת כיפה קטנה מעל, בשטח של כ10מ"ר המשקיפה לרחוב הראשי "הרצל" ברמלה.

מכאן החל זעמם של השכנים היהודים ופנו בזאת לראש העיר באמירה " בונים לנו בית בצורה של מסגד בשכונה".

ראש העיר מזמן את בעל הבית למפגש עם השכנים הכועסים בליווי עורך דין מטעמם.

בניה בסגנון " איסלמי"? לך תבנה ביפו אומר יואל לביא לבעל הבית.

העורך דין המכובד והכועס אומר "אני מקבל צמרמורת כל פעם שאני עובר ליד הבית שלך" וכמעט בדמעות.

יואל לביא – מה יכל לעשות מול הצפה תיבת הדואר שלו במיילים כועסים של שכנים? "לא אפסיד 8000 קולות בגלל הכיפה הזו " אומר לבעל הבית תנסה להסתיר לשנות ל,,,

"לא נוותר על הכיפה ועל המשך בניית הבית בסגנון האדריכלי שאנחנו בוחרים בו" , אומרת האישה.

בבוקר היום הגיעו הפועלים והופתעו לראות "צו מינהלי להפסקת עבודה " על שלד הבנין.

עכשיו האישה מודאגת ומודיעה כי הגיעו כוחות משטרה לבעלה בעבודה ולקחו אותו לחקירה.

נכון לרגע זה הוא עדיין בחקירה.

"לא נוותר" אומרים הזוג.

יהיה לזה המשך.

בדרך כלל הבלוג הזה לא עוסק בעניינים אישיים אבל הפעם אני חייב לחלוק איתכם משהו שעשיתי השבוע.

קניתי 400 קילו גזר. 40 שקים של 10 קילו. הנה ההוכחה.

אל תשאלו למה.

תגובות

1. מאת ג'ינג'י:
   יום רביעי, 30 במאי 2007 בשעה 14:39

   גם אני קניתי פעם אדמה. זה היה במקום שאחר כך השתלטו עליו אנשי כפר קאסם. מישהו עשה מזה שדה חקלאי שלו. רציתי לבנות שם ולעבור לגור בסביבה. כשהתחילו לבנות שם, באו אלי הודיעו לי שאני יכול לבוא, אבל אף אחד שם לא ערב לשלומי ולחיי. עזבתי ומכרתי בגרושים.

   האם היחס שקיבלתי סביר מבחינתך? אם כן, אתה חוטא בדו-פרצופיות. אם לא, אין מניעה שיהודים יקנו נדל"ן באום אל פאחם ובעראבה ויתיישבו שם. ההבדל בינך לבינם הוא שאף ערבי לא יקום להגן על זכותם להתיישב שם.

2. מאת חזי:
   יום רביעי, 30 במאי 2007 בשעה 15:35

   דרך אגב, הכיפה היא ממש לא המצאה מוסלמית. בעבר זו פשוט היתה השיטה היעילה ביותר לבנות גג למבנה גדול. בכל העולם השתמשו בזה – כולל ברומא העתיקה (הפנתאון) ובכנסיות באירופה (בדרך כלל עם מראה קצת יותר מחודד – אבל זו עדיין כיפה). גם בתי כנסת היו בונים עם כיפה. ואני לא מדבר על לפני 2000 שנה – יש בתל אביב בית כנסת עם כיפה די גדולה ברח' מנדלסון, שתי דקות הליכה מכיכר רבין.

3. מאת צפריר:
   יום רביעי, 30 במאי 2007 בשעה 22:47

   עלתה בי אותה אמביוולנטיות – למרות הדחף העז להתנגד לחוקים דביליים, נראה לי שעדיף לפעול להוספת סייג לחוק בדמות התקנת תוכנת סינון כלשהי, ונתינת סיסמה לכל מבקר בגיר. בלי זיהוי ביומטרי, כמובן :)

4. מאת אפי פוקס:
   יום רביעי, 30 במאי 2007 בשעה 23:18

   מדהים. (הסיפור של הזוג הערבי ברמלה)
   אם המצב העובדתי הוא כזה. יש לחבר'ה הללו עילת תביעה יפיפיה נגד עיריית רמלה והעומד בראשה- יואל לביא. המוכר בדיעותיו ומעשיו הקיצוניים.

   בכל מקרה, ראש עיריית רמלה הוא לא זה שאמר "למה שאני אשנה את השם? [של רחוב בשכונה ערבית] בגלל שג'מאל אחד רוצה להחליף את השם, או בגלל שמוחמד אחד רוצה לשנות את השם? שיחליף את האלוהים שלו… שילכו להזדיין כולם".

   (חיפשו בגוגל את המילים ראש עיריית רמלה, ותראו את התוצאות)

5. מאת חזי:
   יום חמישי, 31 במאי 2007 בשעה 1:51

   אני מסכים עם צפריר.

   ח"כ רביץ משווה בין מכירת אלכוהול וסיגריות לקטינים, לשימוש באינטרנט במקום ציבורי. ההנחה שהוא עושה היא אינטרנט = פורנוגרפיה, ולכן הוא שם את האינטרנט באותה קטגוריה כמו חומרים אסורים על קטינים.

   האנלוגיה הנכונה היא בין קיוסק ("פיצוציה") לאינטרנט ציבורי. בשניהם יש חומרים שלא היינו רוצים שקטינים יצרכו. אנחנו לא אוסרים על קטינים להכנס לפיצוציה, אז למה שנאסור עליהם קפה אינטרנט?

   אם הוא יציע חסימת אתרים פורנוגפיים עבור קטינים בגישה לאינטרנט במקומות ציבוריים, יהיה קשה להתנגד.

6. מאת אלעד יאיר:
   יום שישי, 01 ביוני 2007 בשעה 12:10

   ההצעה זהירה מידי. צריך בכלל, להשמיד את האינטרנט המשוקצת הזו!

7. מאת הגר:
   יום שני, 04 ביוני 2007 בשעה 20:44

   באמת אני רוצה לדעת- בתור חובבת גזר, שכנה וג'ינג'ית…

לכתוב תגובה