הבוקר התכתבתי הלוך וחזור עם קוראת של וובסטר בעקבות שאלה שלה איפה היא יכולה לקרוא את מה שדיברתי עליו בפודקאסט על הבודהיזם.

התברר לי שהיא כבדת שמיעה. (יכול להיות שאפילו אקליד בשבילה את תמצית השיחה שלי)

ואז חשבתי.

יש חיסרון לפודקאסטים עבור כבדי שמיעה.

אבל… יש ייתרון לפודקאסטים עבור כבדי ראייה!

לכבדי הראייה והעוורים יש ספריה ששולחת להם דיסקים וקלטות עם ספרים מוקלטים מוקראים וגם הקראה מההעיתונות המודפסת.

למה שלא ישמעו גם בלוגים???

אני בטוח ששדרני פודקאסטים ישמחו לקהל חדש, מעבר לחשודים הרגילים.

מייד אני שולח אימייל ל-ספריה המרכזית לעוורים בישראל. נראה מה ייצא מזה.

אעדכן.

יש שני אנשים שמקבלים עדכונים באימייל מהבלוג, אשתי והבוס שלי.

לפעמים אני מקבל מהם "פרצוף של סימן שאלה" והם אומרים לי "אני לא מבין/מבינה על מה כתבת.".

זה איכשהו בסדר בשבילי כי אני יודע שהם לא קהל היעד של הכתיבה שלי.

אבל לפני שבוע קיבלתי זבנג.

ניגשתי לבוס ושאלתי אותו "נו, הקשבת לפודקאסט החדש שלי?" והוא פתח את האימייל, לחץ על הקישור לפוסט ולא מצא איפה לוחצים כדי לשמוע!

ואני בפירוש כתבתי: "לפודקאסט שלי קוראים ללא עריכה – מדבר ישר וזה מה שיש" והנחתי שכל אחד יבין שצריך ללחוץ על הקישור כדי לשמוע.

למדתי.

בפוסט של היום כבר כתבתי "לפודקאסט ”ללא עריכה” כדי שיהיה ברור איפה צריך ללחוץ.

זה לא מצחיק העניין הזה. בדיוק על בעיות כאלה נופלים אתרים.

כל פעם אני קורא מחדש סיפורים על חוויות קשות של מפתחים כשהם צופים במבחני שימושיות במעבדות המיועדות לכך. התחושה המטופשת כאשר לך ברור איפה צריך ללחוץ באתר שהקמת אבל מישהו אחר לא מצליח להבין, והתסכול של חוסר האפשרות להושיט יד לעכבר שלו וללחוץ במקומו.

הפעם חוויתי את זה בעצמי ואני צריך לקחת איתי את החוויה הזאת ולא להניח שום הנחות.

בפרק החדש בפודקאסט אני מספר על הדרך שלי לבודהיזם, מדגים קשר בין בודהיזם ואינטרנט ומספר סיפור זן מעברי. משך הפרק, 8 דקות. לפודקאסט "ללא עריכה".

ומשהו טכני בקשר לפודקאסט. כשייצאתי ל MP3 את הפרק הראשון מ Audacity, הצליל יצא צרוד. היום הורדתי את תדר הדגימה בחצי ל 22,050Hz ויצא ממש בסדר. אין לי הסבר למה. וגם מהירות הייצוא פחתה באופן משמעותי.

וחוצמזה, הגיע הזמן שיהיה כאן שלום.