בהודעה לעיתונות של ועדת הכלכלה לסיכום הדיון היום נכתב בסוף:

ח”כ ארדן סיכם את הדיון בפניה למשרד התקשורת להציג בפני הועדה בדיון הבא מודלים שונים ממדינות העולם בדבר חקיקה לחסימת אתרי אינטרנט, כמו כן ביקש ארדן כי יוצגו בפני הועדה העלויות הכלכליות וההשלכות על מנויי האינטרנט.

שימו לב מה קורה פה.

ח"כ ארדן, יו"ר ועדה מהאופוזיציה, מטרפד נסיון לחקיקת בזק ממשלתית. פקידי הממשלה ממשרד התקשורת, הדרג המקצועי, שונאים את החוק הזה (שיחה שלי בצד עם אחת מהן) אבל השר מכריח אותם. אז יו"ר הועדה עושה בשבילם את העבודה ומכריח אותם להביא נימוקים מקצועיים נגד השר שלהם.

ואנקדוטה לסיום. לאחת ממשרד התקשורת שישבה לידי היה מודבק בכריכה הפנימית של קלסר המסמכים תדפיס של באנר נגד החוק שאחד מאיתנו עשה כחלק מהמאבק בחוק. קלטתי בזווית העין את הבאנר אבל כשביקשתי ממנה לראות בדיוק מה זה היה, היא סרבה.

אתמול התקשרתי למזכירות ועדת הכלכלה של הכנסת בבקשה לקבל אישור כניסה לישיבה היום. מי שענתה לי אמרה שאני צריך לשלוח בקשה מפורטת כי אי אפשר להעביר את הישיבה לאיצטדיון מלחה והם לא יכולים לתת אישור לכולם.

קיבלתי אישור והבוקר הגעתי לכנסת ולהפתעתי ראיתי שהעבירו את הישיבה מהחדר הרגיל של ועדת הכלכלה לחדר ההרצאות הגדול ממנו פי שניים בערך. ועדיין היה צפוף.

הנוכחות המסיבית של מתנגדי החוק, יחד עם הרעש הציבורי שהתחלנו לעשות גרמו לכך שמה שהיה אמור להיות חוק שיעבור מהר הפך לדיון מעמיק במשמעויות הערכיות והטכנולוגיות של החוק. יש גם מקום לסברה שהיו"ר החדש של הועדה, ח"כ כנסת ארדן, החליט לקיים דיון רציני ולא דיון שבסיסו מסחרה פוליטית בלבד.

אמנם כאן זה אינטרנט, ובתוך ימים אפשר יהיה לקרוא את פרוטוקול הישיבה באתר הכנסת. אבל, קשה להסביר את המשמעות החשובה של נוכחות פיזית בישיבה. כשיו"ר הועדה התחיל לסגור את הישיבה וקבע שיהיה דיון נוסף, השר אטיאס ניסה להגיד שצריך לשמוע גם את כל אלה המתנגדים לחוק והצביע על שתי פאות של מלבן השולחנות הגדול. (למעשה הוא ניסה לגרום לדיון להמשיך, לקראת חקיקה). ענה לו רימון לוי, יו"ר איגוד האינטרנט, שגם יושבי הצד השלישי של השולחן מתנגדים וגם אותם צריך לשמוע.

אם התהליך ימשיך ככה, ומאזני הכוחות הפוליטיים לא ישתנו באופן משמעותי, יש סיכוי שיהיה כאן דיון רציני והחוק לא יגיע למליאה כל כך מהר. וככל שנמשיך לכתוב ולהופיע פיזית לדיונים, כך ייטב.