אני קורא עכשיו את הניוזלטר של David Weinberger וחושב לעצמי "אני צריך לשלוח את הקישור לגל מור".

(למי שלא יודע, גל מור הוא עורך מדור המחשבים ב Ynet וכותב את הבלוג חורים ברשת.)

למה גל מור עלה במוחי ולא אף אחד אחר?

כי גל מור קורא את מרק קיובן וגם מתייחס אליו בבלוג שלו. לא קראתי אף אחד אחר בישראל שהתייחס לפוסט הזה שעורר קצת מהומה בשבוע האחרון.

כי גל מור קורא מאמרים רציניים וכותב עליהם דברים רציניים.

רגע רגע רגע. הוא לא עורך מדור מחשבים באתר החדשות הכי פופולארי בישראל? אז למה הוא לא כותב את הדברים האלה שם?

ואז נפל לי עוד אסימון.

בלוגים הם לא רק בשביל לכתוב "ליד" הכתיבה הממוסדת ולא רק בשביל לכתוב "מתחת" לכתיבה הממוסדת.

בלוגים הם גם בשביל לכתוב "מעל" לכתיבה הממוסדת. כדי לאוורר ולארגן מחשבות שאחר כך אפשר יהיה להטמיע בכתיבה הממוסדת.

וחוצמזה, כדי לכתוב ברצינות צריך לקרוא ברצינות.

אז אני מאד מציע לכם לקרוא את הניוזלטר של David Weinberger. יש לו מחשבות מעניינות על פרטיות וגם על מבוכה.