היום באיזו פגישה נשאלתי כמה כניסות יש לבלוג שלי. אמרתי שזה לא משנה לי. מה שחשוב לי זו האפקטיביות שלו. נשמע משונה ואולי שחצני. מי לא רוצה לספור כניסות?

אבל הנה דוגמא, הבקשה שלי כאן לגיוס מורים בנושאי אינטרנט עבור שתיל.

קיבלתי פניות מעולות של אנשים מעולים, שלא הייתי חושב לפנות אליהם בעצמי.

וגם חנית נתנה תנופה נוספת לבקשה שלי בבלוג שלה. תודה חנית!

אני לא חושב שהייתי מקבל פניות יותר מדוייקות אם הייתי מפרסם במקום אחר חוץ מאשר בבלוג שלי. בעצם, חיפשתי אנשים שיחליפו אותי ולכן היה הרבה סיכוי שמי שיחליף אותי וקשור למה שאני עושה, קורא גם את הבלוג שלי. וזה עבד! אני לא יודע בבירור שאותם אנשים קוראים את הבלוג שלי וגם לא הזמנתי אותם לקרוא. הם פשוט קוראים. כי הם קשורים למה שאני עושה ולמה שאני כותב. ולכן הקריאה שלי אליהם (אליכם) היתה רלוונטית.

כל כך פשוט.

וזה מוביל אותי למאמר שפרסם היום גיא גרימלנד בטוש – הבלוגרים שכל סטארט-אפ ישראלי צריך להכיר

הוא מספר על בלוגים שכדאי לסטארטאפים לפנות אליהם כדי שיכתבו עליהם.

לדעתי פניה כזאת מלאכותית ולא בטוח ששווה את המאמץ.

אם יש לכם סטארטאפ, אני מקווה שאתם מעורבים בשיחות משמעותיות לכם ולאחרים בבלוגים ובפורומים שונים – עם שותפים לעניין ועם קהלי היעד הפוטנציאלים שלכם.

ואם כך הדבר, ממילא תקבלו חשיפה. חשיפה שהיא אורגאנית לפעילות שלכם.

חשיפה בבלוג 2.0 תיתן איזה פיק בכניסות, אבל לא יותר.

אני מקווה שגרימלנד גם יגיע לכתוב על זה.