הפוסט של רן הר-נבו יועצי שתיים אפס, מוליד שני פוסטים. זה האחד, והשני שעוד ייכתב "אין טכנולוגיה בלי פסיכולוגיה".

בתגובות לפוסט כותבת שרית

אני חושבת שהמחסור העיקרי של הרבה מאוד מהיועצים שצצו בחודשים האחרונים הוא נסיון. אפילו אני נתקלתי בכל מיני מומחים שהודו בשקט שאין להם לקוחות.

וזאת אכן בעיה אמיתית.

בין הפיטורים שלי מ Viryanet ועד לתחילת העבודה שלי בשתיל הייתי מובטל. אשכרה חתמתי בלשכה. לא חוויה מומלצת לאף אחד.

מכיוון שלא היתה לי הכשרה מקצועית עם תעודות למה שרציתי לעשות, היתה לי בעיה "למכור" את שירותי.

הבנתי שפרסום ומוניטין מוכח יכולים להיות תחליף טוב לתעודה מקצועית.

ואז תרגמתי את ה Cluetrain Manifesto לעברית והפצתי את שמעו. לא יודע אם התרגום המסויים הזה עזר לי לקבל את העבודה בשתיל, אבל הנסיון שרכשתי במשימה הזאת וביחסים שקשרתי עם אנשים סביב התרגום עזרו לי לביטחון העצמי שאני ראוי ויכול. לא פשוט לאדם מובטל.

בדיוק אותו דבר אני מציע למי שרוצה להיות יועצת.

את צריכה שני דברים: תחושת ביטחון שאת יכולה לספק את מה שאת רוצה למכור והוכחה שהצלחת לעשות בעבר את מה שאני רוצה לעשות בעתיד.

יש שתי אפשרויות כדי לקדם את אותם דברים: 1) פרוייקט אישי 2) פרוייקט בהתנדבות.

פרוייקט אישי קשה יותר לביצוע, כי אחד המרכיבים החשובים בייעוץ הוא היחסים עם הנועצים וההתמודדות עם הצרכים, הטכנולוגיות והפסיכולוגיה שלהם.

הדרך הטובה ביותר היא להתנדב:

- מצאי ארגון שהנושאים שאת רוצה לקדם נוגעים לליבך ולערכייך.

- פני אל אנשי הארגון והציעי להתנדב.

- תתמודדי עם משימה אמיתית ואנשים אמיתיים.

- תצברי נסיון.

- תוכיחי יכולת מקצועית.

- תוכלי להוסיף את הפרוייקט לפורטפוליו שלך.

- תוכלי לספר לעולם על חלקך בפרוייקט ולגרום לאחרים לכתוב עליו.

- לקוחות פוטנציאלים בתשלום יעריכו את המאמץ שלך ואת הנכונות שלך לפעול ללא מטרות רווח.

לדוגמא, אם הייתי נענית לקריאה שלי ליצור אתר למען פליטי דארפור, הייתי זוכה בפרסום וקרדיט.

בלוחות המודעות באתר שתיל תוכלי למצוא מודעות עבודה והתנדבות בנושאי אינטרנט וטכנולוגיה.

להתנדב זה להיות פראיירית?

פראיירית היא מי שלא מבינה את הרווחים הממשיים מהתנדבות.

ניצול ציני של התנדבות?

ממש לא. התנדבות טובה ונכונה היא מפגש טוב של אינטרסים.