לפני יותר משנתים התחלתי לפעול במרץ למען מפלגת העבודה כי האמנתי בכל לבי שעמיר פרץ בראשה יביא שינוי אמיתי למדינת ישראל.

פעלתי ללא לאות ובאמונה עמוקה. וגם עשיתי שטויות. בדרך ביקרו אותי והתווכחו איתי ורבו איתי וזילזלו בי.

היו עוד בלוגרים שפעלו ללא לאות למען עמיר פרץ ומפלגת העבודה.

הסוף ידוע.

את הלקחים שלי אני למדתי. בייחוד בתליית תקוה באדם אחד שיביא שינוי.

עכשיו עולה כוכב חדש בשמי תל אביב, והרבה מהחברים שלי מהאינטרנט חושבים שדב חנין יביא גאולה לתל-אביב.

אני לא חי בתל אביב וראש העיריה של תל-אביב הוא לא ראש העיריה שלי אז מה איכפת לי?

איכפת לי מהחברים שלי מהאינטרנט שיתאכזבו. ואחר כך יסיקו כל מני מסקנות (חלקן שגויות) על אינטרנט ופוליטיקה.

צריך לפעול בנחישות אבל גם לא להתלהב יותר מדי. כי בחירת ראש עיריית תל-אביב היא מהלך פוליטי, ומהלכים פוליטיים הם הרבה יותר מורכבים מאשר "הטוב מנצח".

והנה תזכורת מיוני 2006 על פוליטיקה ופוליטיקאים.

תפנימו.

הם לא מבינים כח?

אין פוליטיקה בלי פוליטיקאים.

פוליטיקאים הם מקצועני הכח.

בלי כח הם לא יוכלו לממש את הערכים והתכניות שלהם. כח הוא התשתית של עבודתם.

מה שהם יודעים לעשות זה לצבור כח כדי שיוכלו לממש את הערכים והתכניות שלהם.

כמעט כל פעולה שהם מבצעים קשורה לצבירת כח או לויתור על צבירת כח.

ככל שלפוליטיקאי יש יותר כח, יש לו יותר הזדמנויות לצבור כח ולממש אותו.

מידת המוסריות של פוליטיקאי נמדדת בכמות הויתור על הזדמנויות לצבירת כח.

פוליטיקאים כל הזמן מבטיחים כדי לצבור עוד כח ולא מקיימים את ההבטחות שלהם אם אי קיום ההבטחה יאפשר להם לצבור עוד כח.

ימין, מרכז, שמאל? ועד שכונה, עיריה, ממשלה? לא משנה. זו המהות של עבודת הפוליטיקאי.

יש כאלה שלא מבינים את מה שכתוב במשפטים האחרונים ולכן לא מבינים מה זאת פוליטיקה.

יש כאלה שכן מבינים מה זאת פוליטיקה אבל מדברים וכותבים כאילו הם לא מבינים. מטרת ה“תמימות“ שלהם היא השפעה על מהלכים פוליטיים. כשר אבל מסריח.