חברות וארגונים נכנסים עכשיו לאטראף בגלל חוק דואר הזבל שעומד להיכנס לתוקפו בעוד כמה ימים.

מצד אחד, זה טוב. מצד שני, הרבה מהם דואגים יותר מדי.

שם הסעיף בחוק הוא "שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק"

ההגדרה בחוק של "דבר פרסומת" היא "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת"

ארגונים ללא מטרת רווח אשר שולחים ניוזלטר אינם נכללים בחוק הזה. ראיתי אפילו חוות דעת משפטית שאומרת שאפילו אם הארגון גובה דמי כניסה על השתתפות באירועים, הדיוור שלו לא כלול בחוק.

ולא במקרה כך הדבר. בתהליך החקיקה היתה מחשבה על ההבדל בין דואר מסחרי ודואר בהפצה המונית שאינו מסחרי.

בנובמבר 2004 השתתפתי בישיבת ועדת משנה (של ועדת מדע וטכנולוגיה) לנושא אינטרנט וטכנולוגיית המידע בנושא הצעת החוק. הגעתי לשם מטעם שתיל כדי לוודא שהארגונים החברתיים לא ייכנסו למסגרת החוק.

הנה חילופי הדברים ביני ובין יו"ר הועדה – ח"כ מיקי איתן

חנן כהן:

כל הזמן מדברים פה על דוא"ל, ספאם מסחרי. אני רוצה להצביע על העובדה שיש עוד ארגונים שמשתמשים בדוא"ל כדי להפיץ אותן. צריך לחשוב גם מה לעשות עם דואר פוליטי.

היו"ר מיכאל איתן:

מתי קיבלתי דואר פוליטי?

חנן כהן:

זה יתחיל. צריך לקחת בחשבון- -

היו"ר מיכאל איתן:

אנו לא מתעלמים מזה, אך ברגע שתהיה חקיקה ויגדירו מה זה דואר זבל, לא בהכרח יגדירו את זה לפי התוכן.

שימו לב לשני דברים מעניינים כאן.

1. חלפו כבר ארבע שנים מאז אותה ישיבה ועד כניסת התיקון לתוקף. נותן קצת פרספקטיבה על תהליכי חקיקה.

2. חלפו רק ארבע שנים ומשלוח אימייל פוליטי הוא דבר נפוץ.

בכל מקרה, לפני שנכנסים ללחץ, כדאי לקבל ייעוץ משפטי פרטני.

אני חושב שאולי יהיה טוב אם אחד הארגונים המרכזים פעילות של ארגוני מגזר שלישי (שתיל, שיתופים ועוד) יקבל חוות דעת כללית בנושא ויפיץ אותה בין הארגונים.

ושלוש הערות לסיום:

אני מאד ממליץ על האתר של איגוד האינטרנט הישראלי בנושא חוק דואר הזבל.

כל אחד מאיתנו קורא "דואר זבל" לסוגים שונים של אימיילים. בעיני – מכתבי שרשרת אינם "דואר זבל" ולכן "לא רלוונטי" לא עוסק בדואר זבל.

אין לראות בפוסט הזה ייעוץ משפטי.

הבהרה בעקבות התגובות: כמובן שאני חושב שכל מי ששולח אימייל צריך לעשות זאת באופן הוגן, שלא יפריע לנמענים ויאפשר להם להסיר את עצמם מרשימת התפוצה.