|
|
 28 בפברואר, 2009 תגובות (5)הסבר לאשתי למה גם היא צריכה להיות נגד חוק המאגר הביומטרי בארוחת ערב שבת עלה נושא חוק המאגר הביומטרי. אשתי שאלה למה זה רע. ניסיתי להסביר לה ולא הצלחתי. ידעתי שזה "משהו ממש רע שכל החברים שלי מתנגדים אליו" וגם קראתי קצת באתר no2bio.org אבל לא הצלחתי לשכנע את עצמי, ומכך, גם לא את אשתי. החלטתי לנסות להבין בעצמי, להסביר לעצמי ולכתוב – ואז אולי גם אשתי תבין ותשתכנע. מה הוא מידע ביומטרי? מידע ביומטרי הוא מידע הקשור לגופו של אדם ויוצר קשר בלתי ניתן להתרה בין זהותו הפורמאלית ובין גופו. מידע ביומטרי יכול לכלול טביעות אצבעות, מודל מתמטי של הפנים, מידע גנטי וכו'. מה היא תעודת זהות ביומטרית? תעודת זהות ביומטרית או "תעודה חכמה" כוללת בתוכה שבב מחשב המכיל בזכרונו מידע ביומטרי של מחזיק התעודה. אמצעי זיהוי ביומטריים כיום, העובדה שאדם מחזיק ברשותו תעודה מסויימת ומציג אותה מזהה אותו עם המידע הרשום בתעודה. לדוגמה – תעודת זהות, כרטיס אשראי, רשיון נהיגה, כרטיס אשראי. אמצעי זיהוי ביומטריים מאפשרים לזהות אדם ללא הצגת תעודה. במחשבים ניידים מסויימים קיים מנגנון נעילה על פי טביעת אצבע. בעל המחשב מבצע הזדהות באמצעות העברת האצבע על הסנסור. לאחר מכן, כאשר המחשב נעול, רק העברת אצבע על הסנסור תאפשר שימוש במחשב. כבר היום קיימת טכנולוגיה המאפשרת זיהוי ייחודי של אדם על פי צילום של פניו. אני ראיתי יישום כזה שנמצא בפיתוח עבור פייסבוק. זה עובד. מה הוא מאגר ביומטרי? מאגר ביומטרי הוא מאגר ממוחשב המכיל את המידע הביומטרי הרשום בתעודות החכמות. מה הוא חוק המאגר הביומטרי? חוק המאגר הביומטרי הוא חוק ממשלתי, ביוזמת משרד הפנים, שמהווה את התשתית החוקית להקמת מאגר מידע ביומטרי מרכזי במדינת ישראל. החוק קובע מה יהיה המידע הכלול במאגר ולאילו גופים תהיה גישה למידע שבמאגר. מידע חד-חד ערכי הקשר בין האדם הנושא את התעודה ובין המידע הביומטרי הוא חד חד ערכי. אין שני אנשים שגופם זהה. ומכך, אין שני אנשים שהמידע הביומטרי שלהם זהה.כמו שאין שני אנשים שאין להם אותו מספר תעודת זהות. מאגרי מידע אישי המידע אודותינו נמצא במאגרי מידע ממוחשבים רבים. בכל אחד ממאגרי המידע האלה, מצוי חלק מהמידע אודותינו. יש בהם מידע פיננסי, מידע משפטי, מידע רשמי, מידע רפואי, מידע על מקום הימצאנו ועוד ועוד. כל מאגרי המידע האלה נמצאים בידי ארגונים שאוספים עלינו את המידע באופן גלוי על פי חוק, או שהם אוספים עלינו את המידע על פי חוק ללא ידיעתנו, הם אוספים את המידע בעקבות רשות שאנחנו נתנו להם או שהם אוספים את המידע עלינו ללא רשותנו. הנה תסריט של איסוף מידע כפי שהוא היום. הרגשתי לא טוב. התקשרתי בבוקר לקופת חולים וקבעתי תור לרופא. הגעתי לרופא, הוא בדק אותי ורשם לי תרופה. רכשתי את התרופה. אחר כך נסעתי לעבודה. בדרך עצר אותי שוטר לבדיקת רשיונות שגרתית. נסעתי בכביש 6 והגעתי לעבודה. העברתי כרטיס מגנטי. עד כאן נצבר מידע אודותי בשבעה מאגרי המידע: חברת הטלפון, קופת החולים, בית המרקחת, חברת כרטיס האשראי, המשטרה, כביש 6, מקום העבודה שלי. בכל אחד ממאגרי המידע האלה נרשמה שורה אחת. מה הבעיה? על פני הדברים, לכולם יש כוונות טובות. איסוף המידע נועד כדי לתת לנו שירות טוב יותר, לבצע פעולות מנהליות באופן יעיל יותר או להגן על החברה מפני ה"רעים". הבעיה היא שאנחנו יודעים שיש אנשים וארגונים שהכוונות שלהם לא רצויות לנו באופן אישי ולחברה כולה. גישה למידע במאגר הביומטרי יכולה להוות כלי בידם להזיק. מידע נוטה לדלוף ומאגרי מידע נוטים לדלוף או להיות מועבר באופן חוקי. הדליפה מתקיימת באופן זדוני או באופן חוקי בשיטת המדרון החלקלק. בהתחלה מותר רק לגופים מסויימים לגשת למידע אולם אחר כך גופים אחרים ימצאו תועלת במידע וימצאו דרכים חוקיות להשיג אותו. הסכנה במאגר מידע ביומטרי מרכזי הוא יצירת הקשר החד-חד ערכי, בין אנשים ובין מידע שנמצא במאגרי מידע. כל פיסת מידע אודותינו יכולה להיות תמימה. אולם יצירת קשר בין הרבה פריטי מידע על בסיס זיהוי חד-חד ערכי יכול ליצור קשרים שיזיקו לנו ולפרטיותנו. קישור חד-חד ערכי של מידע אישי המצוי בכמה מאגרי מידע יכול ליצור תמונה שלמה על מעשינו ומחדלינו. ככל שיותר מידע אישי יימצא במאגרי מידע, וככל שכוח החישוב והקשר בין המידע בכל המאגרים יגדל, כך תפחת האפשרות שלנו לנהל חיים יומיומיים בפרטיות ללא התערבות גופים ממשלתיים ומסחריים. כמה רע זה יכול להיות? הנה דוגמה אחת תמימה. ידוע לנו שיש תרופות שאסור לנהוג לאחר נטילתן. זה רעיון טוב שאנשים שנטלו את התרופה לא יסכנו את עצמם ואת הסביבה אם נטלו את התרופה. ואם הם עצמם בלתי אחרים ונוטלים את התרופה ונוהגים, מן הראוי למנוע מהם לנהוג. זוכרים את הדוגמה למעלה על הבוקר שבו הייתי חולה? נניח שהרופא נתן לי מרשם לתרופה שאסור לנהוג אחריה. רכשתי את התרופה אולם לא נטלתי אותה. כאשר עצר אותי השוטר לבדיקת רשיונות, הוא העביר את התעודה שלי בקורא הכרטיסים שלו. מחשב המשטרה יוצר קשר מיידי עם מחשב משרד הבריאות שקיבל את המידע ממחשב קופת החולים. הוא מתריע בפני השוטר שקיבלתי מרשם לתרופה שאסור לנהוג תחת השפעתה. השוטר לוקח לי את הרשיון ומונע ממני להמשיך לעבודה, למרות שאמרתי לו שלא לקחתי את התרופה. עכשיו, חיי תלויים באפשרות של השוטר לקבל החלטות באופן עצמאי. ואת זה, אנחנו יודעים, קשה לקבוע בחוק. מה הפתרון? הפתרון הוא לא להעביר את החוק ולא להקים מאגר מידע ביומטרי מרכזי. אפשר לנפק תעודות זיהוי ביומטריות שיאפשרו לוודא את זהות מחזיק התעודה אולם המידע הזה לא יהיה רשום בשום מקום מרכזי. נו, השתכנעת? אם לא, כנראה שאני עדיין לא יודע להסביר לעצמי ולאחרים למה חוק המאגר הביומטרי הוא רע. לא פשוט להסביר את ההתנגדות לחוק כי המציאות מורכבת והסכנות מהמאגר נובעות מהמורכבות של המציאות. קשה להסביר את החוק בסיסמה אחת פשוטה כי המציאות היא לא פשוטה. עדכון: המשך ההסבר כאן – ”שם האב“ והמאגר הביומטרי  
22 בפברואר, 2009 תגובות (3)ראיון טוב יותר יש לי מין פנטזיה כזאת שיום אחד אולי מישהו ירצה לעשות עלי כתבה גדולה לאיזה מגזין כתוב או מצולם או משודר. ואז אני אתעקש שזו תהיה שיחה שבה למראיין ולי יהיה זמן אוויר שווה או מקום שווה בעיתון. ולא רק שאלה קצרה ואז תשובה ארוכה. כי בטח גם המראיין הוא בן אדם מעניין. ואז גם אני ארצה לשאול אותו שאלות כי הוא יעניין אותי לא פחות מאשר אני אעניין אותו. ו-כי אם הוא לא היה מעניין אז גם הראיון לא יהיה מעניין. למה נזכרתי לכתוב את זה? כי עכשיו קראתי את הראיון של בועז כהן עם עידן אלתרמן. הנה קצת רקע. בועז כהן הוא מוזיקאי ועורך מוזיקה ומשדר ב 88 ויש לו בלוג אישי ברשימות. והוא בנאדם מעניין. ועידן אלתרמן הוא שחקן מפורסם וגם לו יש בלוג. עידן אלתרמן כותב בפירוש שיש לו בלוג ברשימות בגלל בועז כהן. הם כנראה מכירים לא רע. אני מניח שמה שהיה ב"ראיון" היתה שיחה ביניהם, כי ככה הם רגילים לדבר. ואז בועז כהן שיכתב לפורמאט של ראיון. שאלות קצרות ותשובות ארוכות. אני מניח שהפורמאט של הראיון פורסם כמו שהוא בגלל מוסכמות של איך צריך להיכתב ולהיקרא ראיון. מוסכמות לגבי "עיתונאי" ו"מרואיין". לי ברור שבהרבה מקרים המוסכמה הזאת והפורמאט הזה כבר לא מתאימים. אני חושב שהגיע הזמן לשבור את המוסכמה הזאת ואת הפורמאט הזה. האינטרנט מאפשר לעשות נסיונות, כמו לדוגמה, לפרסם את אותה השיחה בצורת "ראיון" ובצורת "שיחה". יכול להיות מעניין. עדכון: דיברתי עם בועז כהן וסיפרתי לו על הפוסט. התברר לי שהבנתי לא נכון את מה שקראתי באינטרנט. היחסים בינו ובין עידן אלתרמן אינם כמו שחשבתי והם לא חברי נפש. מצד שני, זה לא מפחית מהתחושה שלי שצריך לאפשר גם אופן אחר של ראיון.
16 בפברואר, 2009 תגובות (5)חוק המאגר הביומטרי מה יותר גרוע מתולעת בתפוח? חצי תולעת בתפוח. ומה יותר גרוע מחצי תולעת בתפוח? השואה. - – - במדינה שחוותה רק שלשום עוד מלחמה ואתמול עוד בחירות וגם משבר כלכלי עולמי, קצת קשה למיין את כל הדברים הרעים לפי סדר הרוע שלהם. הכל רע מאד ומאיים ושחור. ולכן קשה לדעת למען מה לפעול ולמה חשוב להתנגד. ובתוך כל אלה, זוחל ומתקדם לו חוק המאגר הביומטרי. אם החוק הזה יתקבל וימומש, כל גוף שיחפוץ בכך יוכל לדעת מה כל אחד עושה, איפה ומתי. כל גוף – ממשלתי ומסחרי. כל דבר – כל פעולה שיש לה ביטוי דיגיטאלי. ובעקבות כך – יוכלו להגביל אתכם מלעשות כמעט כל דבר אם הם רק ירצו. תתחילו לפחד. אולי יש דברים יותר מפחידים. אבל גם זה מפחיד. ואת החוק הזה צריך לעצור כשהוא עוד קטן. הנה, תקראו עוד באתר המרכז לעצירת חוק המאגר הביומטרי. כנסו לאתר ותבהו קצת בחלק העליון שלו. ואז תבינו. ובצד שמאל של וובסטר תוכלו לראות את המבזקון של האתר no2bio.org אל תתביישו. תקראו משהו. ואולי גם תכתבו משהו. עוד תשמעו ממני בעניין הזה.אני לא פוטר את עצמי עם פוסט אחד.
12 בפברואר, 2009 תגובות (1)איך להצביע בבחירות (מבחן עצמי) הלב שלכם היה עם מפלגה אחת הלב שלכם שם את הפתק שלה בקלפי מרוצים מתוצאות ההצבעה שלכם? - – - המוח שלכם היה עם מפלגה אחרת המוח שלכם שם את הפתק של המפלגה האחרת מרוצים מתוצאות ההצבעה שלכם? - – -
4 בפברואר, 2009 תגובות (6)ומי ידאג לזקנים באינטרנט? כולם דואגים לילדים באינטרנט. תגובה מאת יצחק יצחקי בקבוצת הדיון של לא רלוונטי הזכירה לי לכתוב את הפוסט הזה ישנם הרבה אנשים מבוגרים שנכנסו פתאום לפלאי האינטרנט בעיקר ואין להם מספיק ידע בהתנהלות האינטרנט כמו כן אין להם יכולת חשיבה וניתוח מידע כפי שיש לאנשים בקבוצה זאת אנשים מבוגרים מפחדים מהמחשב ואינם לומדים מה לעשות איך לעשות ומתי לעשות הפעולה הקלה שבהם הם משתמשים הרבה פעמים לקרוא את מה שהם מקבלים ולשלוח לכל תפוצתם כדי שיראו כשותפים למשחק זקנים חיים בתחושה שמה שכתוב זה אמת. ככה הם רגילים מפעם. הם יאמינו למייל בנוגע לנשק שנמצא בבית של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, הרופא דובר העברית מג'באליה שבנותיו נהרגו מפגז צה"לי. זקנים נבהלים יותר בקלות מאיומים שהם לא מכירים. הם יאמינו למי שמבקש מהם למסור שם משתמש וסיסמה. לזקנים יש כסף. הם חשופים יותר לרמאויות כספיות כמו העוקץ הניגרי. אפשר ללמד זקנים להשתמש בכלים חדשים, אבל ממש קשה ללמד אותם גישות חדשות לחיים. גישות חדשות שנדרשות בעולם חדש. מי ידאג להם?
|
אודות האתר About hanan@info.org.il נייד: 0506.234863 RSS קבלת עדכונים באימיילחוק ההסדרים - איזכורים בבלוגים ובעיתונות |
פועל על וורדפרס בעברית העיצוב מבוסס בחלקו על Arcsin והתאמה לעברית על ידי רן יניב הרטשטיין.
