האם שאלתם את עצמכם למה לפעמים אתם מתבקשים לציין את שם האב בכל מני טפסים רשמיים?

הסיבה היא שמי שעובד עם מאגרי מידע יודע שהמידע שם לא נקי במאה אחוז וצפויות טעויות.

אם באותו מאגר יש כמה "חנן כהן" ועבור אחד מהם הוקלד מספר תעודת הזהות לא נכון, פיסת המידע הנוספת, שם האב, יכולה לעזור לשייך את "חנן כהן" לאדם הנכון.

לדוגמא, השם המופיע על כרטיס האשראי שלי הוא Hanan Cohan. כי ככה הקלידה הפקידה בבנק לפני שתים עשרה שנה וככה זה עד היום, למרות שביקשתי שישנו זאת.

פריטי המידע השגויים קלות הם אלה שמונעים מעבר אמין ומהיר של מידע ממאגר למאגר.

מנהלי מאגרי המידע יודעים שיש טעויות במאגרים שלהם ושל אחרים. הם לא סומכים על כך שאם ישלחו שאילתא על אדם מסויים מהמאגר שלהם למאגר אחר, הם יקבלו בדיוק את המידע שהם מבקשים.

ולכן הם לא מבקשים. או שהם נאלצים לבקש אבל עובדים קשה כדי להתאים את המידע.

וזאת התשובה שלי לשאלה שעלתה בשיחה שיצרה את הפוסט הסבר לאשתי למה גם היא צריכה להיות נגד חוק המאגר הביומטרי.

השאלה שעלתה היא "למה כל כך מפחדים מהמידע הביומטרי, כי הרי כבר היום אנשים רשומים עם תעודת הזהות שלהם".

היום אי אפשר לסמוך על מאגרי המידע האישי, כי אין שיוך חד-חד ערכי ומדוייק לאנשים.

ברגע שמאגרי המידע יכילו כולם שיוך חד-חד ערכי שכל מאגרי המידע יסכימו עליו, אפשרות שיתוף המידע בין המאגרים יהיה קל יותר.

יש לנו אינטרס לשמור את מאגרי המידע האלה נפרדים.

יש לנו אינטרס שיהיה להם קשה לדבר אחד עם השני.

וזאת כדי שלא יוכלו ליצור בעזרתם תמונה שלמה ומהירה של כל מעשינו. תמונה המעודכנת על הדקה.