חוק המאגר הביומטרי – הון ושלטון (2)

בפוסט הקודם שלי – חוק המאגר הביומטרי – הון ושלטון (1), רמזתי שצפויה להתגלות תשובה לשאלה "מי מרוויח מהמאגר הביומטרי".

לאחר כמה שעות חקירה במקורות שונים באינטרנט הגעתי למסקנה שאולי יש קונספירציה, אבל אני לא יכול לזהות אותה.

ממה שקראתי, מדובר יותר במריבה בתוך המשפחה בין משרד הפנים וחברת HP.

עד כאן השורה התחתונה.

כמה פסקאות מדוחות מבקר המדינה מספרות את סיפור היחסים בין משרד הפנים וחברת HP. קראו אותם בסבלנות.

מבקר המדינה – דוח שנתי 48 לשנת 1997 – משרד הפנים – הקמת מערכת לניהול האוכלוסין – "פרויקט אביב"

מאז שנת 1976 הופעלה במשרד הפנים (להלן – המשרד) מערכת ממוחשבת לניהול מרשם האוכלוסין, לניהול הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, ולרישום כלי ירייה. בשנת 1992 יזמו המשרד ומשרד האוצר הקמת מערכת ממוחשבת חדשה במשרד (להלן – המערכת או המערכת החדשה). בסוף אותה שנה פרסם המשרד מכרז להקמת המערכת, ובאוגוסט 1993 חתמה הממשלה הסכם עם חברה שנבחרה במכרז (להלן – ההסכם). הקמת המערכת כונתה "פרויקט אביב".

בתהליך פיתוח המערכת היו עיכובים, ולוחות הזמנים שנקבעו להפעלתה השתנו פעם אחר פעם והיא הופעלה רק בדצמבר 1997, יותר משנתיים לאחר המועד שנקבע בהסכם עם החברה. העיכוב בהפעלת המערכת גרם למשרד נזקים כספיים כתוצאה מהמשך התשלומים לחברה שהפעילה את המערכת הממוחשבת הישנה.

במערכת החדשה, לכשהופעלה, לא נכללו כמה תת-מערכות שהיו אמורות, על פי ההסכם, להיכלל בה. בהן תת-מערכות שנועדו לסייע בפעולות חיוניות, כגון: בקרה על מכסות של מספרי זהות לתושבים חדשים בישראל (עולים חדשים ונולדים), המוקצים לגופים שונים; טיפול בבקשות לפי חוק האזרחות, התשי"ב- 1952 טיפול באשרות וברישיונות ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952. המשרד הסכים לדחות את הפעלתן של התת-מערכות הללו למועד אחר.

ממסמכי המשרד עולה, כי לפני פרסום המכרז היה ידוע לו שבמאגרי המידע על האוכלוסין, שנוהלו במערכת הממוחשבת הישנה, יש ליקויים, כגון: העדר פרטים על תושבים או רישום נתונים שגויים; בקובץ "תושבים פעילים" רשומים פרטים על תושבים שנפטרו או עזבו את הארץ. המשרד לא פעל להעלאת אמינות הנתונים, אף על פי שזה היה אחד היעדים העיקריים של הפרויקט. עקב כך המערכת החדשה מכילה נתונים שגויים שהועברו מן המערכת הישנה.

מבקר המדינה – דוח ביקורת על הסכם להספקת שירותי מידע ממאגרי מרשם האוכלוסין. ירושלים, שבט התשס"ו, פברואר 2006

מינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים מנהל מאגרי מידע המכילים נתונים שנרשמו במהלך פעולותיו מכוח החוקים בתחומי האזרחות, השבות, מרשם האוכלוסין, הכניסה לישראל והיציאה ממנה. המערכת הממוחשבת של מינהל האוכלוסין, מערכת "אביב", הוקמה ומתוחזקת בידי חברה חיצונית שנבחרה במכרז. החברה שזכתה במכרז (דיגיטל) נרכשה בשנת 1998 על ידי חברת קומפאק, ובמרס 2003 התמזגה קומפאק בחברה שלישית – HP (שלוש החברות יכונו להלן: הספק). בין המדינה לספק נחתם, ב-1993, הסכם לשבע שנים, מדצמבר 1998 ועד נובמבר 2004.
…
הסוגיות שעולות מדוח זה מצביעות על בעיות שנובעות מפעולות הממשלה בנוגע להספקת שירותי מידע ממאגרי מרשם האוכלוסין באמצעות גורמים חיצוניים פרטיים. נוסף על מסירת הפיתוח, ההקמה והתחזוקה של המאגרים לגורמים אלה מסרה לידיהם הממשלה גם את שיווק המידע שבמאגרים; ובפועל העניקה להם בלעדיות בהספקת שירותי המידע בלי שפיקחה ביעילות על מחיריהם ובלי שנתנה דעתה על העיוותים הכלכליים והחברתיים שפעולותיה אלה גורמות.

המידע הנאגר במאגרי המידע הממשלתיים הוא משאב ששייך למדינה. בשל מאפייניו כמוצר ציבורי, פיתוחו של משאב זה ותחזוקתם של מאגרי המידע ממומנים מתקציב המדינה, והיא משביחה אותו ומגבירה את זמינותו באמצעות פעולות והשקעות שהיא עושה (למשל פיתוח מערכת "אביב" של מרשם האוכלוסין, תחזוקתה ושדרוגה); ויש לה עניין בהגברת השימוש במידע ובהבטחת ניצולו המיטבי מנקודת המבט של המשק הלאומי. עם זאת על הממשלה לקיים פיקוח ובקרה שוטפים, הלכה למעשה, על מחירי שירותי המידע ואישורם ולא להותיר בפועל את קביעת המחירים ועדכונם לגוף פרטי שיש לו בלעדיות בהספקת שירותי המידע.

הביקורת העלתה שנציגי הממשלה – משרד הפנים ומשרד האוצר – לא הגנו על האינטרס הציבורי ועל ציבור הלקוחות ולא הפעילו מנגנונים שנקבעו לבקרה ולפיקוח על המחירים של שירותי המידע. משרד הפנים ומשרד האוצר לא פעלו לאכיפת תנאיו של הסכם שכרתו עם הספק ולא מנעו את היווצרותן של נסיבות שבהן הלקוח הוא "לקוח שבוי".

תמצית הסיפור עד כאן, ופרשנות. משרד הפנים שוכר את שירותי חברה אחת, HP, לנהל את כל מערכת המחשוב של מרשם האוכלוסין. בכל מהלך של אאוטסורסינג הגוף המעסיק מבין פחות ופחות את התחום שלו עצמו ותלוי יותר ויותר בגוף החיצוני. הגוף המעסיק מאבד את יכולותיו המקצועיות לפקח על הגוף החיצוני, כי העבודה הממשית מתבצעת על ידי אנשים שהם לא שלו. במהלך של אאוטסורסינג גורף, כפי מתקיים בין משרד הפנים ו HP, מתפתחים יחסים "כמו משפחתיים" בין הלקוח ובין הספק. ביחסים האלה יש רמות שונות של ויתורים, תלות וכעסים.

ועכשיו נעבור לסיפור של תעודת הזהות החכמה.

תעודת הזהות הישראלית נוחה מאד לזיוף. על פי הערכות שונות, קיימות מאות אלפים של תעודות זהות מזוייפות.

כאן מתקיימים שני מהלכים מקבילים. מהלך אחד הוא של משרד הפנים להנפקת תעודת זהות שאותה קשה יהיה לזייף – תעודת הזהות החכמה המכילה שבב אלקטרוני. המכרז הראשון פורסם בדצמבר 2001.

במקביל, בשנת 2001 נחקק "חוק חתימה אלקטרונית"שמטרתו המוצהרת היא קידום שירותי ממשל זמין.

באתר טכנולוגיות המידע הממשלתי אפשר למצוא מסמכי עבודה ותקנים הכוללים בתוכם גם אפשרות של שילוב מידע ביומטרי. אז, על פי הבנתי, לא היתה כוונה להחליף את תעודת הזהות בכרטיס החכם אלא לאפשר שימוש בכרטיס חכם על ידי אזרחי המדינה לצורך שימוש מזוהה בשירותים מתוקשבים של ממשל זמין.

במצגת של איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, הוא משתמש באופן לא עקבי בשני מונחים – "תעודת זיהוי" ו"תעודת זהות".

האינטרסים בקיומה של תעודת זהות חכמה היא לא רק של ממשל זמין ומשרד הפנים. בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שהתקיימה ב ‎3.2.04 אמר את הדברים הבאים בועז דולב ממשרד האוצר:

ההנחה של הבנקים היא, לפחות עד המקום שבו מכרז תעודת זהות חכמה נתקע, היה שהמדינה תעזור להם באספקה של איזה שהוא מפתח מבחוץ, מדובר על חלוקה של תעודה אלקטרונית לכל לקוח בבנק, זה לא משהו טריוויאלי, זה משהו מאוד מסובך, אנחנו מדברים גם על זה שמערכות המחשב של הבנקים הם מערכות מחשב מיושנות יחסית וההתאמה שלהם לקבלת הטכנולוגיה החדשה מצריכה השקעה אדירה. אנחנו מודדים את זה במאות מליוני שקלים לכל בנק, זה לא טריוויאלי, כל אחד מהבנקים נמצא עם חתימה אלקטרונית על ראש סדר היום וזאב שטח יכול להגיד לך שהוא התחיל פיילוט עם בנק לאומי וזה לא שהבנקים זנחו את הרעיון, מאוד קשה להם היישום ומאוד קשה להם ההתאמה.
…
הבעיה היחידה שלנו שאנחנו סמכנו על נושא של תעודות זהות חכמות והמכרז הזה קורקע ונפסל ע"י השופטת, אנחנו ננסה לראות מה אפשר לעשות עם תעודת זהות חכמה, בנושא הזה אני מאוד מצר גם על הצורה שבה הספקים מתנהגים, אולי גם על טעויות שהממשלה עשתה ואני מאוד מקווה שנצליח להגיע למצב שבו אנחנו מספקים לכל אזרח בשלוש שנים הקרובות תעודה שתוכל לעשות את העבודה. בסך הכל הכללי אני חושב שהממשלה השנה לפחות גם מבחינת תקציב ממשי וגם מבחינת עבודה תנסה לצאת ממצב פיילוט ולעבור למצב ייצור בכל הנושא של חתימה אלקטרונית מאושרת.

ומה קרה למכרז תעודת הזהות החכמה?

בשנת 2007 

משרד הפנים הודיע לחברות המתמודדות במכרז להנפקת תעודת הזהות החכמה  כי המכרז יבוטל בפעם השנייה. הסיבה הלא-רשמית לביטול היא פער גדול בין הערכת שוויו של המכרז לבין ההצעה שהגישה חברת המחשבים HP, שנותרה המתמודדת האחרונה.

ואז חברת HP הפעילה את שגריר ארה"ב בישראל למחות על ביטול המכרז.

ב 15.3.2009 פרסם משרד הפנים מכרז צילום ממוחשב וקליטת נתונים ביומטריים.

מי יזכה הפעם במכרז? האם משרד הפנים ו HP יצליחו סוף סוף להיפרד? או ש HP יממשו גם בישראל את ה National Identity System שלהם?