בימים האחרונים מעסיק אותי חוק הכלים השלובים. בתמונה אתם רואים מוצג המדגים את חוק הכלים השלובים בתערוכה לגעת במים שתיפתח בימים הקרובים במוזיאון המדע.

בכתובית של המוצג כותב אוצר התערוכה דר' אמיר בן שלום:

- התעלות שבעיגול מחוברות ביניהן כך שהמים יכולים לעבור מאחת לשניה .
- לחץ המים מתפשט לכל נפחם במידה שווה ולכן הם עולים בכל התעלות בדיוק לאותו גובה .
- עקרון זה מכונה "כלים שלובים" והוא משמש לפילוס ולמדידת גובה מים במכלים .
- מנצלים עקרון זה גם להולכת מים בצינור העובר במקום נמוך הנמצא בין שני אזורים גבוהים .

שימו לב שהוא משתמש במילה "עיקרון" ולא "חוק".

כאשר ניסיתי לחפש עוד מידע על חוק הכלים השלובים, התחלתי בוויקיפדיה.

הערך חוק כלים שלובים בוויקיפדיה בעברית מוביל לדפים מקבילים בשפות אחרות.

רק בהולנדית מוצמדת המילה "חוק" ל"כלים שלובים". בשאר השפות מתוארת ומוסברת התופעה בלי הערך של "עיקרון" או "חוק".

באנגלית ובצרפתית אפילו לא מצאתי איזכור של התופעה. חפשו Connected Vessels.

אני לא מומחה למדע ולא לפילוסופיה של המדע אבל אני חושב שכלים שלובים הם לא "חוק טבע" במובן הפורמאלי של העניין.

בארץ ישראל, ואולי גם בהולנד, נושא העברת המים ממקום למקום הוא חלק משמעותי מהתרבות המקומית.

העובדה שכאן ושם מלמדים ילדים ש"כלים שלובים" הם "חוק" מצביע על החשיבות שלהם בתרבות המקומית.

וכך, התרבות משפיעה על הרשימה המנטאלית של חוקי הטבע.

הסתכלתי בתערוכות מים במוזיאוני מדע אחרים ושם כמעט ולא עוסקים בהובלה ובמניפולציה של מים. אצלנו במוזיאון המדע בתערוכה לגעת במים עוסקים כמעט אך ורק בזה. התערוכה הזאת נוגעת לא רק בפיזיקה של המים ושל מניפולציה של מים אלא בנימים תרבותיים מקומיים עמוקים שרובנו לא מודעים לייחודיות שלהם.

שלום לך.

כבר עשרים שנה חוזר הריטואל של הדיונים וההצבעות על חוק ההסדרים במשק המדינה, ובכל פעם מחדש מתגלה הפרלמנט הישראלי במערומיו.  חוק ההסדרים הוא הפטיש החקיקתי באמצעותו משרד האוצר מעביר רפורמות מהותיות וארוכות טווח, ללא דיון אמיתי וללא ביקורת פרלמנטרית מינימלית.  אפשר להתווכח על הרפורמות השונות בפני עצמן – ייתכן שחלקן נכונות ונחוצות, וייתכן שחלקן מקדמות תפיסות כלכליות מסויימות של משרד האוצר – אולם אין ספק שמקומן של הרפורמות בהליך חקיקה רגיל, בו יינתן מקום לדיון מעמיק ולהצגת כל הגישות והדעות על הרפורמות המוצעות.  השימוש במכשיר הקרוי "חוק ההסדרים" פרושו שרפורמות מרחיקות לכת מועברות בהליך חקיקה מזורז עוקף כנסת, ללא דיון אמיתי וללא ביקורת פרלמנטרית.  הרפורמה בקרקעות (שהאוצר הבטיח לפצל מהחוק לאחר הקריאה הראשונה) היא דוגמה קיצונית לכך, אבל בוודאי לא היחידה.

השנה נשברו שני שיאים חדשים.  השיא הראשון קשור לדיון המעמיק והממצא בחוק התקציב ובחוק ההסדרים – חוק התקציב עבר פה אחד, עם 61 תומכים, 4 נמנעים וללא מתנגדים, וחוק ההסדרים ברוב של 60 תומכים, 4 מתנגדים וללא נמנעים.  על שני החוקים כמעט ולא נערך דיון.  השיא השני הוא היקפו הבלתי-נתפס של חוק ההסדרים 2009-2010.  הצעת החוק מתפרשת על 372 עמודים, עם 268 סעיפים, הכוללים כ-130 נושאים שונים, מתוכם אולי 30 קשורים בדרך זאת או אחרת לתקציב.  זאת הצעת חוק ההסדרים הכבדה ביותר שהוגשה לכנסת מאז ומעולם, יותר אפילו מהצעת חוק ההסדרים של 2002 (172 סעיפים ויותר מ-200 עמודים).

בין מאות הסעיפים ואלפי סעיפי המשנה של חוק ההסדרים מסתתר אוסף גדול של רפורמות, שחלקן אוזכר פה ושם בתקשורת, אבל רובן כמעט ולא נחשף.  אמנם, כמה סעיפים זכו לתשומת לב תקשורתית ממוקדת (למשל הטלת מע"מ על פירות וירקות), אבל על מאות סעיפים אחרים כמעט ולא נכתב דבר.  כאן אנו זקוקים לעזרתך בהעלאת חוק ההסדרים לסדר היום – אם כל בלוגר יבחר נושא אחד שמעניין אותו, יחדיו נגיע לחשיפת עדר-העיזים המסתתר ביער-העבות של סעיפי חוק ההסדרים. בהמשך מכתב זה אספנו מספר "פנינים" המסתתרות בהצעת החוק.  כמובן, הרשימה מהווה דוגמה בלבד למה שמסתתר בהצעת החוק.

מקורות מידע: הצעת חוק ההסדרים מופיעה באתר הכנסת, וכמעט על כל סעיף יש על מה לכתוב.  באקו-ויקי חוק ההסדרים (http://hesderim.info/ – נשמח לקישור :-) מופיעים רוב הסעיפים עם הסברים ניתוחים ראשוניים והפניות.  בנוסף, פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים פרסם את מסמך "מחליטים אחרת" ואת המדריך המהיר לנפתולי חוק "ההתייעלות", המספקים שניהם מידע על רפורמות ספציפיות.  אנו מקווים שמקורות המידע הללו יספקו נקודת התחלה לסעיפים השונים בחוק.  ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, ונשמח לספק כל עזרה ותמיכה שתידרש, ובכלל זה הפניה למומחים וארגונים העוסקים בתחומים ספציפיים.

בקשה אחרונה לסיום: הכוח של קהילת הבלוגרים נובע מהרישות ההדדי.  אנא העבירו את הקול הקורא לבלוגרים נוספים המתעניינים בחוק ההסדרים. לבד, חוק ההסדרים יעבור עם תיקונים מינוריים, בדיוק כמו בשנים שעברו.  יחדיו נמשיך את המומנטום של "לחץ חברתי" משנת 2007, ואולי נספק די תחמושת לפוליטיקאים לעקירת חוק ההסדרים אחת ולתמיד מנוף החקיקה הישראלית.

תודה מראש!
דרור והאזרח דרור, בשם פרוייקט אקו-ויקי חוק ההסדרים (hesderim.info@gmail.com)
ולריה נחמוד, בשם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים (054-7601876)

כאן תמצאו כמה "פנינים" מחוק ההסדרים.

לפני שבועיים קיבלתי את האימייל הבא

הסרה מהאינדקס של Google

בעלים או מנהל אתר webster.co.il יקרים,

כאשר הוספנו את דפי האינטרנט שלך לאינדקס, זיהינו שחלק מהדפים שלך משתמשים בטכניקות שאינן עומדות בהנחיות האיכות שלנו אשר ניתן למצוא כאן: http://www.google.com/support/webmasters/bin/answer.py?answer=35769&hl=iw. נראה שהסיבה לכך היא שהאתר שלך שונה על ידי גורם צד שלישי. בדרך כלל, הצד המפר את ההנחיות משיג גישה לספריה לא מאובטחת בעלת הרשאות פתוחות. פעמים רבות, הם יטענו קבצים או ישנו קבצים קיימים שיופיעו לאחר מכן כדואר זבל באינדקס שלנו.

להלן טקסט מוסתר לדוגמה שמצאנו ב…

alternative herbal supplement cialis european viagra in manchester uk online

כדי לשמור על איכות מנוע החיפוש שלנו, דפים מתוך webster.co.il יוסרו באופן זמני מתוצאות החיפוש שלנו למשך 30 ימים לפחות.

אנו מעדיפים להשאיר את הדפים שלך באינדקס של Google. אם תרצה שבקשתך תישקל מחדש, תקן או הסר את כל הדפים (לא בהכרח מוגבל לדוגמאות שסופקו) שאינם עומדים בהנחיות האיכות שלנו. פתרון אפשרי אחד הוא פנייה לתמיכה הטכנית של מארח האינטרנט שלך לצורך קבלת סיוע. לקבלת מידע נוסף על אבטחה עבור מנהלי אתרים, ראה http://googlewebmastercentral.blogspot.com/2008/04/my-sites-been-hacked-now-what.html (באנגלית). לאחר ביצוע שינויים מסוג זה, בקר בכתובת https://www.google.com/webmasters/tools/reconsideration?hl=iw כדי לקבל מידע נוסף ולשלוח את האתר שלך לצורך בדיקה מחדש.

בכבוד רב, צוות איכות החיפוש של Google

מאז אותו אימייל, הייתי בתהליך אינטנסיבי יותר או פחות כדי לטפל בבעיה.

אני חושב שהצלחתי ולכן אני משתף אתכם בתהליך ובפתרונות.

מה שעשו ההאקרים הספאמרים הוא להשיג גישה על מערכת הקבצים שבשרת שעליו אני מאכסן את כל האתרים שלי ואז לשתול בו קובץ PHP שמאפשר ביצוע כל מה שהם רוצים.

מהנקודה הזאת הם פעלו בשתי שיטות. יכול להיות שהם אותם ספאמרים או שמדובר בשתי קבוצות, אני לא יודע.

השיטה הראשונה היתה לשתול קובץ PHP שבעזרתו הם יצרו קובץ טקסט באיזו פינה אצלי. הקובץ הכיל יותר מאלף קישורים לאתרי פורנו וכו'. ואז הם ערכו את קבצי ה footer בכמה אתרים כך שיקראו לאותו הקובץ שיציג את הקישורים באופן נסתר. מתחת לתגית הסגירה של ה html. לקובץ ה PHP הם קראו func.php ולקובץ הקישורים הם קראו style_footer.ini.

השיטה השניה היא לשתול קוד PHP מתחת לתגית הסגירה של  ה html שמציג את הקישורים. כאן אפשר לראות את הקוד.

מאיפה בדיוק הספאמרים חדרו לשרת שלי אני לא יודע אבל אני יודע מאיפה הם היו יכולים לעשות זאת.

מאז שפתחתי את חשבון האיכסון שלי ב Dreamhost לפני חמש וחצי שנים, אני מתקין שם תוכנות לניהול אתרים בלי חשבון. יש משהו חדש ומעניין? אני מתקין.

תמיד מתגלות בעיות אבטחה חדשות בתוכנות האלה ותמיד ממליצים לעדכן אותן, אבל אני כבר שכחתי מה התקנתי והשארתי לפורצים חורים גדולים מאד שדרכם יוכלו להיכנס.

איך טיפלתי

קודם כל שיניתי סיסמאות. גם בגישה למערכת הקבצים וגם ל DB.

כיווצתי את כל החשבון שלי והורדתי אותו למחשב כדי "להתסכל לקבצים בלבן של העיניים". מה שגיליתי להפתעתי היה שתוכנת האנטיוירוס יודעת לזהות בעיות בקבצי PHP. תוכנת האנטי וירוס ESET התריעה בפני על בעיות בחלק מהקבצים. זו היתה תגלית נחמדה. אם יש בעיה בשרת, להוריד את הקבצים למחשב האישי ולהריץ עליו בדיקה של אנטי וירוס.

ואחר כך – למחוק למחוק למחוק.

השרת שלי היה מלא בסאב-דומיינים שכבר שכחתי מהם. מרוב תיקיות ישנות לא יכולתי להתמקד בחיפוש אחר הבעיות באתרים הפעילים. מחקתי את כל הסאב-דומיינים הלא פעילים. גם במערכת הקבצים וגם בפאנל הניהול.

הורדתי את שני האתרים העיקריים שלי info.org.il ו webster.co.il.

ואז העלתי רק את התיקיות הפעילות בתוך האתרים האלה.

את הבלוגים מבוססי WordPress העלתי כך.

העלתי את הקובץ wp-config.php המקורי.

יצרתי את התיקיה wp-content/themes ובה הכנסתי את קבצי התבנית של הבלוג אחרי שהסתכלתי בקוד של כל קובץ PHP כדי לוודא שאין שם דברים חשודים.

ואז התקנתי את הבלוג עם הגירסה המעודכנת ביותר של WordPress.

ושכחתי להעלות את כל תיקיית Upload מה שמסביר שאולי אתם רואים עכשיו את הבלוג הנוכחי בלי תמונות.

ב 48 שעות האחרונות לא זיהיתי הצלחה של פריצה לאתר. הספאמרים מנסים כל הזמן לגשת לקובץ func.php שמוזכר למעלה אבל הם לא מצליחים. הם גם ניגשים לאתרים האחרים שבהם הם שתלו את הקוד כנראה כדי לבדוק האם הוא קיים שם. כנראה שכל התהליך מתבצע באופן אוטומטי כי לא הגיוני שאדם ינסה כל הזמן לגשת לאותו הקובץ בלי להבין שהוא כבר לא קיים.

חוצמזה, למדתי עוד כמה פקודות Unix. שכחתי ונזכרתי עד כמה

עד כאן.

מעתה אני אלמד לא להתקין אתרים חדשים בלי להסיר אותם אחרי השימוש.

כמו כן, אני אעקוב אחרי האתרים הקיימים כדי לבדוק אולי נשארו פרצות.

יש להניח שבשלב מסויים אני אחזור להיות שאנן ואז אקבל סטירה שתחייב אותי לפעול שוב.

הפוגע  – דוס

הנפגעת – אתיופית

השופט – דוס

אף אחד מהם לא בן אדם

לפני יותר מחודש הכרזתי כאן (אגרגציה אהובתי) על פתיחת אתר שאוסף איזכורים ברשת לביטוי "חוק ההסדרים".

מאז, הצטברו באתר יותר מאלף איזכורים.

מה שיפה בעיני הוא הגילוי של אתרים שלא שמעתי על קיומם ועל קבוצות מקצועיות שדנות בהשפעות של חוק ההסדרים על התחום שלהם.

לדוגמה, קהילת רוכבי האופנועים זועמים על שינוי שהוכנס לחוק ההסדרים ומרע את תנאי הביטוח שלהם. לא התעמקתי בעניין אבל פתאום נודע לי שגם זה קיים.

אגרגציה לפי ביטוי מבטלת את הצורך בבחירה של אתרים וגורמת לגילוי מקרי מפתיע -  סרנדיפיטי.

מבחינת התשתית, הוספתי ארכיון לפי תאריך.

גם ראיתי שנכנסו לאתר מקורות שאני לא אוהב וגם כאלה שמשכפלים באופן אוטומטי תכנים מאתרים אחרים. במקום להתעצבן, לפתח מנגנוני סינון ולנהל רשימות של "אתרים אסורים", ויתרתי. לא נורא.

אחרי שיצרתי את האתר הראשון, התבקש לאסוף איזכורים לעוד מלים.

הוספתי אתר שאוסף איזכורים למילה ביומטרי בכתובת info.org.il/biometri. שם יש כבר יותר מ 500 איזכורים.

למלה והביטוי הבאים בסדרה כבר יצרתי אתרים בדומיינים משלהם.

איכשהו, היתה לי תחושה שהנושאים האלה ילוו אותנו עוד הרבה זמן וכדאי לתת להם מקום מכובד: חופש הביטוי ב bituy.net וגזענות ב gizanut.net

בכל ארבעת האתרים יש קישורים לאתרי האיסוף האחרים.

הכנתי את התשתית כך שעכשיו יהיה יותר קל לשכפל את האתר למלים או ביטויים נוספים.

אם יש לכם רעיונות, אשמח לתגובות.

אתמול הגיע למוזיאון אילן לוקאץ', כתב התרבות של חדשות ערוץ 2, וראיין אותי . הראיון היה במסגרת כתבה שהוא מכין על אגדות אורבאניות שתשודר כנראה ביום שישי הקרוב.

כמו כל ראיון או שיחה טובים, למדתי לא פחות מאשר למדו ממני.

לוקאץ' ביקש לדעת ממני על אגדות אורבאניות שעוברות באימייל.

חשבתי והגעתי למסקנה שהיום לא עוברות באימייל אגדות שלמות, עם התחלה אמצע וסוף.

יש יותר סיפורים קצרים שמהווים פרטים ותמיכה בתוך נושאים גדולים.

הנושא הגדול של האגדות האורבאניות הוא הפחד מהטכנולוגיה. הנושא הזה מתחלק לפחד מחומרים (פלסטיק), פחד מקרינה (חשמל, טלפון סלולארי) ופחד מהמחשב (הזהרות וירוסים).

כמו שפעם היו יושבים סביב המדורה ומספרים סיפורים על העולם המפחיד שנמצא שם, יוצרים תחושה של חיבור בין האנשים עקב הפחד המשותף, ועוזרים אחד לשני להתגבר על הפחד, ככה בדיוק גם היום.

רק שהיום הנושאים הם שונים והאופן שבו מועברים הסיפורים הוא שונה.

אנשים היום לא מבינים את העולם שבו הם חיים. הם חיים בתחושה שאין להם סיכוי להבין את העולם הזה, ואין להם יכולת לשלוט בו.

למרות שהם משתמשים בטכנולוגיה, הם מרגישים שלא פחות, הטכנולוגיה משתמשת בהם ופוגעת בהם. או שיש לה פוטנציאל לפגוע.

אתמול הבנתי ש"לא רלוונטי" משמש אותי כדי להציע בדיקה רציונאלית לאנשים שמפחדים, ומשתמשים באימייל כדי לבטא את הפחד.

וזאת הסיבה שאנשים אוהבים את האתר. הם נרגעים כאשר מישהו עוזר להם להסתכל באופן רציונאלי על העולם, ועוזר להם לעזור לאחרים לעשות אותו דבר.

וכאן החיבור האישי שלי למוזיאון המדע. אתמול הבנתי שזה מה שאנחנו מנסים לעשות כאן ושלא סתם הראיון התקיים במוזיאון.

מעבר ללימוד, יש במוזיאון המדע חוויה רגשית ראשונית ובסיסית של הפחתת הפחד מהעולם הטכנולוגי.

המבקרים נמצאים בסביבה טכנולוגית שבה הם שולטים ובה הכל מוסבר. רק להזיז את הראש מהמוצג ולקרוא את ההסבר שבכתובית.

אפילו לא משנה אם קוראים את ההסבר. העובדה שיש כתובית כבר מרגיעה את הפחד ומשדרת שיש הסבר, שאלו דברים שאפשר להבין.

הרדיו החכם

הוזמנתי לדבר ביום עיון של רשות השידור בנושא עתיד הנוכחות של רשתות הרדיו באינטרנט. הכותרת של השיחה שלי רשומה כ"אתרי אינטרנט של תחנות רדיו מנקודת המבט של המשתמש" אבל מאז, כשהתחלתי לחשוב על העניין (בעצם, בפעם הראשונה בחיים שלי) הבנתי שהנושא האמיתי הוא לא "אתרי אינטרנט של תחנות רדיו" אלא "הרדיו החכם". לא אמצעי ההולכה של שמע וטקסט אלא מערכת שלמה של זרימת סוגים שונים של מידע בשני הכיוונים.

יום העיון יתקיים ביום ראשון הקרוב. אני מפרסם כאן את המחשבות שלי ואני מניח שעד יום ראשון יתווספו עוד. אני אשמח לקבל מכם עוד רעיונות ותגובות ולשלב אותן בשיחה שלי.

כשאני חושב על הרדיו החכם לעומת הרדיו הנוכחי אני חושב על התמונה הזאת.

ברדיו הישן אפשר להדליק ולכבות, לבחור תחנה, להגביר ולהחליש. וזהו.

הרדיו החכם משדר גם מטא-מידע על התוכן המשודר. מכשירי הקליטה מבצעים סוגים שונים של  פעולות כדי להתאים את מה שנשמע להעדפות המאזינים.

הרדיו החכם מקבל קלט מסוגים שונים מהמאזינים וממכשירי הקליטה ופועל בעקבות כך בצורות שונות.

גם ברדיו החכם אני רוצה לשמור על התפקיד החשוב ברדיו המסורתי: העורך. העורכים בוחרים תכנים ומצרפים אותם לכדי רצף של עניין והנאה. גם בעולם אינטרנטי שבו הבחירה של המאזין אפשרית כמעט עד בלי גבול, עורכים חכמים עוזרים לגלות תכנים חדשים ולעורר ענין.

נקודת מבטו של המאזין

אני לא מתכוון לאפיין כאן את כל מערכות הרדיו החכם אלא לפנטז על פתרונות אפשריים שהרדיו החכם יציע לבעיות הקיימות ברדיו הקיים.

כמו כן, אני לא מתכוון לקחת בחשבון את היכולות הטכנולוגיות הקיימות, את היכולות הכלכליות לממש את הרעיונות וכן אינני מתכוון לקחת בחשבון את המגבלות החוקיות.

בחירה – אני לא רוצה לפספס תכנים מעניינים שמשודרים בתחנות אחרות. אני רוצה להגדיר למכשיר הקליטה שלי איזה תכנים מעניינים אותי ואז לשמוע אותם בזמן שהם משודרים, בלי קשר לתחנה שבהם הם משודרים. אם בחרתי להקשיב לתחנה מסויימת, אני אשמח לקבל "פריצות" של שידורים מתחנות אחרות אם משדרים שם משהו שמאד מעניין אותי, ואז בסיום לחזור לתחנה המקורית.

עוד מידע על התוכן המשודר – אני רוצה לדעת עוד על מה שמשודר, אפילו אם לא הכריזו על כך לפני, בזמן או אחרי השידור. אני רוצה לקבל את המידע בקריאה או בשמיעה, מה שמתאים למצב הנוכחי שבו אני נמצא (נהיגה, מחשב נייח, מכשיר נישא ביד וכו').

שמיעה חוזרת – אם אני מתחיל לשמוע משהו מהאמצע, אני רוצה שתהיה לי אפשרות לשמוע עכשיו או אחר כך את התוכן המשודר. לדוגמה, אם אני נוהג ברכב, אני יכול לחייג למספר מקוצר של התחנה ולנתק. זה יהיה סימן למחשב התחנה לשלוח לי סמס עם קישור לתחילת הקטע.

שמירה – אני רוצה שתהיה לי אפשרות קלה לשמור אצלי לשמיעה חוזרת את מה ששודר. אם זה מלל או צליל, לא משנה.

תמלול – אם אני שומר מלל, אני רוצה אפשרות לקבל את המלל בטקסט ולא רק בשמע.

השתתפות בעריכה – אני רוצה שתהיה לי אפשרות להשפיע על התוכן המשודר. לדוגמה, שיהיה במכשיר הקליטה כפתור "אהבתי". ע"ע רשת של מחוות. בתכנית הבוקר שלו ב 88FM רוני ידידיה כל הזמן מבקש/מציע למאזינים להתקשר ולספר לו מה הם אוהבים לשמוע. כך הוא מתאים את עריכת התכנית להעדפות המאזינים.

עוצמה משתנה – אני רוצה שמכשיר הקליטה יידע מה חשוב לי ויגביר ויחליש את השמע על פי העדפותי. לדוגמה, להגביר בחדשות ובמלל שמעניין אותי ולהנמיך לרקע בשאר השידור. או ההפך – להגביר במוזיקה ולהנמיך בדיבורים.

השתלבות במרחב – כאשר אני מחפש בחדשות או בתוכן כללי אחר באינטרנט, אני רוצה למצוא שם גם מידע שמגיע מהרדיו. חבל מאד שבאתר על חוק ההסדרים אין תכנים מהרדיו.

עד כאן הרעיונות שלי. אשמח לקבל מכם עוד רעיונות.

הבוקר צייץ דיוויד ווינברגר קישור לאתרון של חברת קאנון שבו אפשר להוריד דגמים מנייר ולהכין בבית דברים מדליקים (ובהזדמנות גם לשפוך כמויות מרשימות של דיו מהמדפסת).

בתור עובד במוזיאון המדע יש לי אישור רשמי לשחק ולעשות שטויות (לפעמים) אז הורדתי את הדגם של חיפושית האייל והתחלתי לגזור מסביב.

מייד ראיתי שזה לא הולך. הקווים עדינים מדי ומפותלים מדי.

השתלטתי על משטח החיתוך של גרפיקאי המוזיאון וחתכתי מסביב עם סכין יפני חד מאד. רק ככה אפשר.

אז על מה אני מתלונן?

בהוראות כתוב להשתמש במספרים.

אין מצב שמישהו יוכל לגזור את הדגם עם מספריים, אלא אם כן אלה מספרי ניתוח עדינות במיוחד.

למה הם עושים את זה?

למה חברה כמו קאנון משקרת ללקוחות שלה?

אני חושב שזה בגלל שהם לא יודעים אחרת.

חברות גדולות לא יודעות איך לא לשקר.

זה מתחיל בדברים קטנים כמו הוראות שימוש בדגמים מדעיים להורדה מהאינטרנט ונגמר בטוקבקים בתשלום של חברת החשמל.

אי אמירת האמת עד הסוף, כיסוי התחת, יחסי הציבור על גבול השחור/אפור הם חלק מהתרבות האירגונית של חברות גדולות. בתוך החברות עצמן ומחוצה להן.

הבעיה שלהם היא כמובן שכמו שהם משתמשים באינטרנט כדי לא להגיד את האמת, ככה האינטרנט מחזיר להם בגילוי האמת.

לא כתבתי כאן משהו חדש אבל זו הפרספקטיבה שלי על הטוקבקים בתשלום של חברת החשמל.

קריאת תזכורת: הקלוטריין מניפסטו