זה היה בימי האינטרנט העתיקים.

אז התקן לפרום באינטרנט היה עברית ויזואלית, זאת אומרת שהיה צריך לכתוב את הטקסט הפוך. אל תשאלו.

היו כל מני שיטות להתמודד עם העניין.

אחת החברות שעסקה בזה היתה חברה של ישע סיון. היום ד"ר ישע סיון שעוסק בעולמות וירטואליים.

לקוחות פוטנציאלים הוזמנו ליום עיון במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לקראת הצהריים נאמר לנו שהיתה פאדיחה. הוזמנה ארוחת צהריים מהמכללה אבל אותו יום היה תשעה באב ושירותי חדר האוכל לא פעלו. בחיפזון הוזמן אוטובוס ולקחו את כולנו לאיזור התעשיה של הרצליה פיתוח לאיזו מסעדה.

המסקנה מהסיפור הזה היא שצריך להסתכל ביומן גם בתאריך העברי. ואולי אפילו גם במוסלמי.

אני ממליץ על היומן "מועדים לפורענות".

לפני כמה ימים פרסם אפי פוקס פוסט בבלוג של גל מור ובו הוא קושר בין חברת OTI ובין מאיר שטרית.

אתמול קיבלו גל מור ואפי פוקס איום מרותי שטרית שאם לא יסירו את הפוסט הם יקבלו תביעת דיבה על סכום ענק.

הפוסט הוסר.

(דרך אגב – מי שיקרא את הפוסט לא ימצא איזכור לרותי שטרית בתוכן הפוסט עצמו. היא מוזכרת רק בתגובה של גילי ששון)

מאז הסרת הפוסט ראיתי לא מעט עותקים ועיבודים שלו.

בעקבות האיום בתביעה הפוסט לא נעלם אלא דווקא קיבל תפוצה רחבה יותר.

מה שמזכיר סגירת דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו, פתיחת תיבת פנדורה ומשלים דומים.

הפרשה של הסרת הפוסט והפצתו מדגימים בדיוק את מה שאנחנו אומרים הרבה זמן ומנסים לשכנע.

מידע דיגיטאלי הוא קל לשכפול והפצה. ברגע שמידע קיים בפורמאט דיגיטאלי אי אפשר למנוע הפצה שלו ושימוש בו. הדרך היחידה למנוע שימוש לרעה במידע דיגיטאלי היא המנעות מיצירתו.

היום כותב יובל דרור שמאיר שטרית הוא סכנה לדמוקרטיה.

אני רוצה לפתח את הרעיון ולקדם אותו על ידי הוצאת שם רע באופן אפקטיבי.

מכיוון שטיעונים ציבוריים רציונאליים נגד החוק לא עובדים (עדיין), אולי כדאי לנסות להפעיל גם כלים קצת יותר "נמוכים", כמו התקפה אישית.

אני מציע מעתה לקרוא לחוק המאגר הביומטרי חוק שטרית.

במקרה קודם, מתן וילנאי מאד לא אהב שקראו לחוק גירוש הפליטים על שמו.

יכול להיות ששילוב של שיח ציבורי נחרץ ולחץ אישי יעבדו.

למי שלא זוכר

חומת ההפרדה הוקמה בגלל הפיגועים הנוראים בסוף שנות התשעים ותחילת העשור הנוכחי

מטרת החומה להקשות על מפגעים פוטנציאלים להגיע לתוך תחומי הקו הירוק

הולדתה של חומת ההפרדה בכאב

הקמתה של חומת ההפרדה מלווה בכאב

עצם קיומה של חומת ההפרדה גורם לכאב

התייחסות קלילה לחומת ההפרדה היא זילזול מחפיר בכאב של היושבים בין הירדן לים

אתמול לא ישבתי כל היום ליד המחשב ולכן הבוקר קורא ה RSS שלי היה גדוש יותר ממה שהיה לי סבלנות לקרוא.

באיזה שהוא שלב לחצתי על "סמן הכל כנקרא".

הלחיצה הזאת דרשה ממני להתגבר על תחושת הבעלות שלי כלפי פריטי המידע וההפניות שצטברו אצלי.

ברגע שהם נשמרו אצלי והופיעו אצלי על המסך, התייחסתי אליהם כאל "שלי". כאל רכוש.

אבל מה מבדיל בין המידע שפורסם באינטרנט ביממה האחרונה ובין המידע שנצבר אצלי?

למה חשוב שאני אקרא את מה שנצבר אצלי יותר מאשר מה שפורסם בכל מקום אחר?

ההחלטה ללחוץ על "סמן הכל כנקרא" היתה בשבילי הודאה שאולי יש הבדל, אבל הוא לא כל כך קריטי.

ברגע שהבנתי שה"שלי" הזה, הבעלות הזאת, הם עול בשבילי, השתחררתי.

סמן הכל כנקרא.

אלו הם הכלים שבהם אני משתמש כל הזמן. אולי חלקם לא מוכרים לכם, ואולי אתם משתמשים בדברים אחרים ותרצו לשקול חלופות. או להציע בתגובות דברים יותר טובים.

אם לא מצויין אחרת, התוכנה היא חינמית.

הפעלת תוכנות מדיסק-און-קי – במקום התוכנה שהגיעה עם הדיסק-און-קי שלי התקנתי את הפלטפורמה  portableapps.com

חלק מהתוכנות שאזכיר בהמשך מותקנות אצלי על ה USB כך שאני יכול להשתמש בכלים שלי בכל מקום.

גישה לשרת בשורת הפקודה – PuTTY

ניהול קבצים – כבר יותר מ 10 שנים שאני נאמן ל Total Commander. לא חינמי אבל שווה את הכמה דולארים ששילמתי לפני המון זמן.

עריכת קבצי טקסט – Ultra Edit. גם על התוכנה הזאת שילמתי פעם ואני מוצא שהיא חזקה בצורה בלתי רגילה. אני יכול להעלות קבצי לוג עם מליוני שורות ולטפל בהם בחוכמה ומהירות.

ניקוי טקסט – כשכותבים באינטרנט חשוב לנקות את הטקסט מהעיצובים שלו לפני שמדביקים בממשק העריכה. בשביל זה יש את התוכנה הקטנה Puretext.

שמירת תכנים של ה Clipboard – כמה פעמים קרה לכם שהעלתם פוסט לבלוג או שלחתם אימייל והאתר קרס ואתם צריכים לכתוב שוב את הכל? בשביל זה קיימת התוכנה Ditto ששומרת כל מה שאתם מעתיקים לזיכרון. לוחצים על Ctrl+c ואז שולחים. אם קרס, לא נורא. אפשר להדביק מהזיכרון, אפילו אם העתקתם משהו אחר בינתיים.

הקלטת ועיבוד קול – Audacity. כלי חזק ופשוט להפעלה.

נגן מוזיקה – Jetaudio. התרגלתי לפני שנים והוא מאד נוח לי.יודע כמובן גם להמיר קבצים וכו'.

עריכת וידאו – Corel Video Studio. אני משתמש בו בעבודה. עולה בערך 100$ ושווה כל גרוש. עושה דברים פשוטים מהר וטוב ויכול לעשות גם דברים יותר משוכללים. לא מצאתי חלופה חינמית מספיק טובה. התוכנות היותר משוכללות בהרבה יותר כבדות ואני לא זקוק לאפשרויות היותר מתקדמות שלהן.

המרת קבצי וידאו וקול – Super. ממיר מהכל להכל.

צפיה ועיבוד תמונה – Irfanview. מצויין לצפיה ודיפדוף בתמונות ומאפשר עיבודים קלים לתמונות. לא תחליף ל Photoshop.

אימייל רשת – fastmail.fm. הרבה יותר טוב מ Gmail אבל לא חינמי. לאנשים שעובדים הרבה עם אימייל.

אימייל בעבודה – Nelson Email Organizer זו תוכנה שיושבת "מעל" ה Outlook ומארגנת את האימייל בצורה שתמיד חלמתם ומקלה על ניהול כמויות גדולות של אימייל ומשימות. לא חינמית ושווה מאד את הכסף.

טוויטר – בימים האחרונים התחלתי להשתמש באתר cotweet.com כדי לקרוא ולכתוב בכמה חשבונות במקביל.

איכסון אתרים – אולי לא כלי תוכנה אבל שייך לעניין. כבר כמה שנים שאני מאכסן את האתרים שלי ב  Dreamhost ולמרות שהיו בעיות, לא שקלתי אפילו פעם אחת לעבור למקום אחר.

מנהל החברה שמתחזקת את אתר המוזיאון ביקש ממני להפסיק לענות לו עם אימיילים המכילים רק "תודה" בעקבות ביצוע של בקשות שלי. הוא אמר לי שהתודות שלי רק מעמיסות את תא הדואר שלו והוא יודע מראש שאני מודה לו על ביצוע התיקונים והשינויים.

צודק.

חבר מהקיבוץ שלי אמר לי שנחסוך כמות לא קטנה של כסף אם נסכים לא לשלוח אחד לשני סמסים שמכילים רק "תודה".

צודק.

בעולם של פנים אל פנים או בעולם של התקשורת הקולית המיידית, "תודה" לא מעמיסה.

בעולם התקשורת הטקסטואלית המקוטעת להודעות נפרדות, ה"תודה" עולה כסף ו/או תשומת לב.

בהנחה שבני השיח יודעים שהתקשורת ביניהם פועלת ואין צורך לאשר קבלה של מסרים, ובהנחה שאין צורך להוכיח כל פעם מחדש כמה אנחנו מנומסים, אפשר להסכים לוותר על ה"תודה".

ועוד עניין של נימוסים מיותרים בעולם הדיגיטאלי – תיקוני טעויות כתיב בפורומים ותגובות בבלוגים.

במקומות האלה, שבהם אי אפשר לתקן הודעות שכבר נכתבו, הודעה חדשה שבה כותבים "התכוונתי אם ולא עם" מעמיסה.

אפשר להניח שהקוראים יודעים למה היתה הכוונה ואפשר להניח שהם לא יחשבו שהכותב לא יודע לאיית.

הודעות התיקון מצמצמות את המקום במסך עבור הודעות ותגובות בעלות תוכן ממשי (עד כמה שיש) ואפשר בהחלט להסכים לוותר עליהן.