היום כותב יובל דרור שמאיר שטרית הוא סכנה לדמוקרטיה.
אני רוצה לפתח את הרעיון ולקדם אותו על ידי הוצאת שם רע באופן אפקטיבי.
מכיוון שטיעונים ציבוריים רציונאליים נגד החוק לא עובדים (עדיין), אולי כדאי לנסות להפעיל גם כלים קצת יותר "נמוכים", כמו התקפה אישית.
אני מציע מעתה לקרוא לחוק המאגר הביומטרי חוק שטרית.
במקרה קודם, מתן וילנאי מאד לא אהב שקראו לחוק גירוש הפליטים על שמו.
יכול להיות ששילוב של שיח ציבורי נחרץ ולחץ אישי יעבדו.
לא אפקטיבי – גם מרצ אמרו שליברמן זה סכנה לדמוקרטיה (ולפני זה ששס סכנה וכו' וכו)
איפה ליברמן ואיפה הם
ובעיני זו גם אלימות מילולית ולא דיון
לא אפקטיבי באחריות. הנה אני ניסיתי פעם לגרור אותו לתביעת דיבה בהאשמה הרבה יותר חמורה:
http://www.a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=172
והאיש מסתבר אחד מתלמידי הלל הזקן "נעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים." בקיצור צדיק אמיתי. אז תתבייש לך ותבקש ממנו סליחה!
כנראה צריך להפיץ את 1984.
לא אפקטיבי. שטרית הוא בסה"כ חבר אופוזיציה. ההצעה היא במעמד של הצעת חוק ממשלתית. אתה שולח את הביקורת לכיוון הלא נכון ומאפשר לתומכים להסתתר מאחורי מאיר "הממשלה מושחתת[1]" שטרית.
חוץ מזה, הוא באמת משוכנע שהיא הצעת חוק טובה.
[1] צעקה שלו בעקבות תמרון פוליטי לגיטימי אך קצת מלוכלך לש הממשלה בדיוני חוק הקרקעות.
איתי, זו לא אלימות מילולית לקרוא לחוק על שם מקדמ(י)ו.
אם הכל כשר ונכון אין שום סיבה להסתייג מהשם הנ"ל.
אם יש הסתייגות, כנראה שמשהו לא בסדר.
בימים אלה אני ועוד מכר מהבלוגוספירה עובדים על "פוסט-על" שמפרסם את *כל* הטיעונים נגד המאגר הביומטרי, ובקצרה. הפוסט יוגש ויישלח לעיתונאים בכירים בארץ, אולי אולי הם ימצאו בזה משהו שירצו לעשות איתו משהו..