היום כותב יובל דרור שמאיר שטרית הוא סכנה לדמוקרטיה.

אני רוצה לפתח את הרעיון ולקדם אותו על ידי הוצאת שם רע באופן אפקטיבי.

מכיוון שטיעונים ציבוריים רציונאליים נגד החוק לא עובדים (עדיין), אולי כדאי לנסות להפעיל גם כלים קצת יותר "נמוכים", כמו התקפה אישית.

אני מציע מעתה לקרוא לחוק המאגר הביומטרי חוק שטרית.

במקרה קודם, מתן וילנאי מאד לא אהב שקראו לחוק גירוש הפליטים על שמו.

יכול להיות ששילוב של שיח ציבורי נחרץ ולחץ אישי יעבדו.