חוק המאגר הביומטרי – תיבת פנדורה דיגיטאלית

לפני כמה ימים פרסם אפי פוקס פוסט בבלוג של גל מור ובו הוא קושר בין חברת OTI ובין מאיר שטרית.

אתמול קיבלו גל מור ואפי פוקס איום מרותי שטרית שאם לא יסירו את הפוסט הם יקבלו תביעת דיבה על סכום ענק.

הפוסט הוסר.

(דרך אגב – מי שיקרא את הפוסט לא ימצא איזכור לרותי שטרית בתוכן הפוסט עצמו. היא מוזכרת רק בתגובה של גילי ששון)

מאז הסרת הפוסט ראיתי לא מעט עותקים ועיבודים שלו.

בעקבות האיום בתביעה הפוסט לא נעלם אלא דווקא קיבל תפוצה רחבה יותר.

מה שמזכיר סגירת דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו, פתיחת תיבת פנדורה ומשלים דומים.

הפרשה של הסרת הפוסט והפצתו מדגימים בדיוק את מה שאנחנו אומרים הרבה זמן ומנסים לשכנע.

מידע דיגיטאלי הוא קל לשכפול והפצה. ברגע שמידע קיים בפורמאט דיגיטאלי אי אפשר למנוע הפצה שלו ושימוש בו. הדרך היחידה למנוע שימוש לרעה במידע דיגיטאלי היא המנעות מיצירתו.