לפני שבוע האתר חגגתי (בהרמת כוס תה) 7 שנים להפעלת אתר "לא רלוונטי".

היום הגעתי למסקנה שאין שום טעם באתר הזה.

מה פתאום אני נזכר?

ב 21 בספטמבר פרסמתי הזהרה מפני אתר פישינג – xyz has sent you a photo

מישהו לקח את הטקסט שכתבתי, הגדיל את הפונטים וצבע את הטקסט בשלל צבעים. כמו כן, אותו מישהו הוסיף בטקסט קישור ל"לא רלוונטי".

עד כאן, סביר.

עכשיו אני מקבל את הטקסט הזה באימייל עם בקשה לבדוק אותו כי הוא לא נמצא באתר.

די, נשברתי.

תגובות

1. מאת חנן כהן:
   יום חמישי, 05 בנובמבר 2009 בשעה 22:02

   אם מישהו דואג (או שמח), אין צורך. אני לא סוגר את האתר. זה פשוט אחד השיאים השליליים בתולדות האתר.

2. מאת אחד:
   יום חמישי, 05 בנובמבר 2009 בשעה 22:27

   השיא האמיתי עוד לפניך -
   כשמישהו יבקש ממך לבדוק מייל האומר שהאתר שלך נסגר…
   :-)

   חוץ מזה באמת אחלה אתר(ים) יש לך..

3. מאת נתאי:
   יום חמישי, 05 בנובמבר 2009 בשעה 22:37

   חבל שהם לא השתמשו קצת בצבעים ובפונטים בגדלים שונים כדי להדגיש את מה שרוצים לומר.

4. מאת איילת:
   יום חמישי, 05 בנובמבר 2009 בשעה 23:32

   אני שמחה שאתה לא סוגר את האתר. הוא מאד חשוב (ועוזר לי לצמצם את כמויות ה-spam).

   אני חושבת שהמכתב שקיבלת הוא אליה וקוץ בה. מצד אחד – גם אנשים מטומטמים מכירים מוכירים ומשתמשים באתר שלך. הקוץ כבר ברור מהמשפט הקודם.

   ישר כח.

5. מאת שמוליק:
   יום שישי, 06 בנובמבר 2009 בשעה 5:33

   האמת – אולי "לא רלבנטי" נהיה לא רלבנטי.

   לפני שנים כשהמדור הזה התחיל, הודעות הזבל וההתראות מפני וירוסים היו שוות התייחסות. זו היתה תופעה חדשה ואנשים היו צריכים הדרכה לגביה.

   במציאות הטכנולוגית החדשה שנוצרה היה צריך להסביר לאנשים שקבלת מידע במייל, בגלל הקלות שבשליחת מייל, מצריכה ספקנות יתירה.

   כשהגיע החשמל היה צריך להסביר לאנשים את הסכנה הכרוכה בתחיבת מסרגות לשקעים. היום זה ברור, וההסברה נעשית רק לילדים. מבוגר שידחוף מסרגה לשקע עושה את זה בראש צלול.

   הוא הדין בדואר זבל. מי שרוצה להאמין לשטויות האלה – כנראה יש לו צורך נפשי בכך ודברים של טעם לא יפלו על ליבו.

   היום חבריי כבר לא שולחים לי את הזבל הזה כי הם הבינו שאני לא קליינט לדברים האלה ונוחר עליהם בבוז כשהם שולחים לי מכתבי שרשרת. אני מניח שחלקם עדיין שולחים את הזבל בינם לבין עצמם. בעבר הייתי נכנס ל"לא רלבנטי" בשביל להביא להם את ההוכחה שמה שהם שולחים זה שטויות. היום כבר לא. אני מסתפק במייל חוזר "תפסיק לשלוח לי זבל, ואם אתה לא מסוגל להבדיל בין זבל לדברים אמיתיים אז תפסיק לשלוח לי מייל באופן כללי".

6. מאת עידו:
   יום שישי, 06 בנובמבר 2009 בשעה 8:15

   מה נשברת? הרצל לא נשבר, אתה תשבר?! האמת, יכול מאוד להיות שאם היה חי היום היה גם נשבר. מה לעשות?

7. מאת ענבל שגיב:
   יום שישי, 06 בנובמבר 2009 בשעה 9:25

   תחזקנה ידיך, חנן.
   רק השבוע הפניתי נודניקית לדף "איך לא להיראות טמבלים".

8. מאת פ':
   יום שישי, 06 בנובמבר 2009 בשעה 9:48

   חנן, לא אומרים לך את זה מספיק (וגם לא מודים לך מספיק) אבל האתר "לא רלונטי" מעולה, והעובדה שמסתמכים עליו אפילו באימיילים כמו זה שהעלית מוכיחה שהרבה אנשים מסתמכים וסומכים עליו. אני מקוה שאתה כבר לא מיואש כמו שמשתמע ממה שכתבת.

9. מאת דולי:
   יום שישי, 06 בנובמבר 2009 בשעה 17:16

   זאת באמת הזדמנות מצויינת לומר לך תודה!

10. מאת מרב@:
    יום שבת, 07 בנובמבר 2009 בשעה 12:47

    ואני מפנה אליו אנשים לפחות פעם בשבוע, כשאני מקבלת את אחד המיילים המטופשים הרגילים. תחזקנה ידייך, חנן.

11. מאת אילנה:
    יום ראשון, 08 בנובמבר 2009 בשעה 11:54

    נבהלתי לרגע.
    אני מאוד שמחה שאתה לא סוגר את האתר.

12. מאת רועי:
    יום שני, 09 בנובמבר 2009 בשעה 17:35

    1. חנן, האתר שלך מצויין וגם היום הוא ייחודי וחשוב. עדיין לא עובר שבוע בלי שאני מפנה מישהו לאתר (אפילו כתבתי לך לפני כמה שנים רק כדי להודות על האתר).

    לצערנו, עדיין לא כולם מכירים אותו ועד שנוכל להעביר חוק שכל דפדפן שמותקן בארץ חייב להיות מותקן עם האתר שלך כעמוד הבית, נצטרך להמשיך ולהפנות אליך אנשים.

    2. -לא קשור- יש מצב שתוסיף תיבת שליחת דואר? לינק שפותח תוכנת דואר זה קצת מיושן.

13. מאת יואב:
    יום שני, 09 בנובמבר 2009 בשעה 19:36

    גדול!!

    הנה הסימן הראשון שהיקום מתחיל לקרוס לתוך עצמו.

14. מאת ליאת:
    יום שלישי, 10 בנובמבר 2009 בשעה 5:31

    אולי הומור חולני, אבל לא מתוך זדון או אווילות?

    אהבתי את "האתר חגגתי".

    מצטרפת לתודות על האתר שלך.
    מאד שימושי עבורי.
    יחד עם זאת, לא תמיד ההמלצות שלך מתקבלות עלי, ואז כשאני בוחרת לשלוח הלאה, אני שולחת עם כל מה שכתבת כולל קישור, ומוסיפה את ההסבר שלי למה בחרתי כן לשלוח.
    בכל מקרה, תודות!

לכתוב תגובה