כשלימדתי אינטרנט במסגרת העבודה שלי בשתיל, רוב מה שלימדתי היה מהנסיון המצטבר שלי, אבל חלק מהדברים לא היתה לי הזדמנות לבצע ולכן לימדתי מתוך מאמרים והגיון. אחד הנושאים האלה היה השימוש באימייל לשיווק פעולות הארגון. התבססתי בעיקר על מאמר חשוב מאת Michael Gilbert – מניפסט האימייל שאומר "האימייל יותר חשוב מהאתר שלך!"

כפי שכבר כתבתי כאן ("אם לא תבקש – לא תקבל") המוזיאון שולח ניוזלטר פעם בחודשיים ועוד דיוורים. בשבוע שעבר התחלתי להשתמש במערכת חדשה למשלוח. במקום תוכנה מקומית שמותקנת על המחשב שלי אני משתמש באתר ייעודי (בתשלום) למשלוח הדיוורים. המטרה העיקרית שלי בשימוש במערכת החדשה היתה ניהול יותר שפוי של הרשימות אבל מה שאני יכול לקבל ממנה הוא הרבה יותר מזה.

המשלוח הראשון (הזמנה לאירועים מיוחדים – כניסה חינם) מהמערכת החדשה לימד אותי הרבה. המערכת החדשה מאפשרת לי לראות את מספרי הנמענים שפתחו את האימייל (תלוי בצפיה בקבצי תמונה חיצוניים) ומי מהנמענים פתחו. מתן לי קצת תחושה של "האח הגדול".

כאשר ראיתי שרק רבע מהנמענים פתחו את האימייל, הזדעזתי. לעומת זאת, למערכת יש סרגל רייטינג למשלוח והסרגל הודיע לי שהרייטינג הוא ממוצע. כאשר הראתי את המספרים למנהלת יחסי החוץ של המוזיאון, גם היא לא הזדעזעה. היא אמרה לי שהיא לא מצפה ליותר. לטענתה, אחת המטרות של המשלוחים האלה "לכל העולם" הוא "שיידעו שאנחנו קיימים ועושים ויבואו אלינו ברגע המתאים להם והנכון להם".

אף פעם לא חשבתי על שיווק באימייל במונחים האלה. תמיד חשבתי על האימייל כמשהו שפותחים, לא כמשהו שרק רואים מבחוץ.

אם 75% מהנמענים לא פותחים את האימייל, האם זה אומר שהמוזיאון שולח ספאם? (מתוך האלפים שנשלחו, רק 7 הסירו את עצמם)

או שאולי ההגדרות של "דואר זבל" הן יותר גמישות מ"אם לא פתחתי והקלקתי, אני לא רוצה לקבל יותר"?

אולי "אני רוצה להמשיך לקבל מידע ברמת כותרת המייל"היא משהו שאנשים עושים ואין סיבה שלא לספק להם את זה?

אין לי תשובות מוחלטות אבל מה שבטוח, המערכת החדשה תמשיך ללמד אותי ולהעמיק את הידע שלי בתחום.