מעשה שהיה כך היה.

נרשמתי מטעם מוזיאון המדע לשירות של יפעת מכרזים כדי לקבל הודעות על מכרזים רלוונטים למוזיאון.

במקביל, ובלי שום קשר, כבר מזמן נרשמתי בגוגל לקבל התראות באימייל בכל פעם שהוא מגלה דף חדש שבו מופיע השם שלי.

אתמול אני מקבל מגוגל התראה שהשם שלי מופיע באתר "יפעת מכרזים הפוכים".

מה פתאום? אני נכנס לקישור ורואה את שמי ואת הפרטים של מוזיאון המדע.

איך הם הגיעו לשם? אנחנו הרי לקוחות ולא ספקים.

טלפון לאשת המכירות שמכרה לי את המנוי. "אנחנו מוסיפים באופן אוטומטי את הלקוחות שלנו לאתר המכרזים ההפוכים כשירות נוסף".

"אבל לא שאלתם אותי אם אני רוצה או מוכן שתפרסמו את המידע שלי באתר שלכם".

"אני אקשר אותך עם המנהלת שלי".

…

"אני שילמתי לכם כסף כדי לקבל מכם שירות וכתוצאה מכך אתם מפרסמים את המידע שלי בלי רשותי, כשכל אחד יכול לראות אותו באינטרנט".

"חשבתי שזה רק למנויים בכניסה עם סיסמה. זה שירות נוסף לטובת הלקוחות שלנו. אף אחד אחר לא התלונן. אני אבדוק את זה".

אז מה הבעיה?

יפעת מכרזים הם לא הבעיה. הם הסימפטום.

במצב הטכנולוגי הנוכחי, כל אחד יכול לאסוף מידע בקלות לפרסם אותו בקלות.

במצב הנוכחי של מודעות לפרטיות, אף אחד לא חושב שיש בעיה.

אני לא בטוח שיש משהו חוקי שאפשר לעשות נגד יפעת מכרזים ודומיהם. רק מודעות לפרטיות בעידן האינטרנט.

שיהיה לכמה שיותר אנשים בפינת המוח שלהם שמידע על אנשים אחרים שנמצא ברשותם הוא לא נחלת הכלל. וכמו שיש דברים שלא עושים אפילו אם אפשר היה להרוויח עוד קצת כסף, אותו דבר עם פרטיות המידע האישי. לא עושים את זה. ואם כן, יודעים שזה לא בסדר. ואם עושים, חוטפים על זה ביקורת.

עדכון קשור ולא קשור

בפוסט לפני כמה זמן כתבתי על תביעת דואר זבל שהגשתי ואני רוצה לבטל. אחרי שקיבלתי מהנתבעים עוד פעם דואר זבל, הודעתי להם שביטול התביעה מבוטל. קיבלתי עותק של כתב ההגנה ואני מחכה עכשיו להחלטת בית המשפט. באיזה שהוא שלב כשעוד הייתי נחמד הצעתי לקבל מהם את הרשימה ואז לחפש בתוכה את הכתובות שלי אבל אז החלטתי שלא. בהתכתבות לאחר מכן כתב לי הבן של הנתבעת (שהוא טכנאי מחשבים) "תקבל במתנה רשימת תפוצה ששווה הרבה מאוד כסף".

יום אחד, גם אנשים כמוהו יבינו שרשימות תפוצה הם משהו שאוספים לבד ומשתמשים בו לבד ולא מוכרים או קונים בכסף.

יום אחד…