(הפוסט הזה מכיל כמה הנחות יסוד והרבה שאלות שאין לי עליהן תשובות טובות. בסוף הפוסט רשימת אתרים לקריאת רשות.)

ככל שעובר הזמן, יש לי תחושה שהמצב נהיה יותר גרוע.

גורמים לכך קריאה באתרים, קריאה בבלוגים של חברים שלי, קריאה באתרי החדשות ועוד.

האם התחושה שלי נובעת מכך שיותר אנשים כותבים ברשת?

האם בגלל שקל יותר לפרסם, עובדות שפעם לא פורסמו עכשיו מפורסמות?

או שאולי באמת יש יותר אירועים שליליים?

האם התחושה שלי נובעת מכך שאנשים לא כותבים על מה שמשתפר?

האם יש אפשרות למדוד, לכמת, את האירועים והמגמות ולראות האם יש שיפור או התדרדרות?

האם יש גופים שמודדים חלקים מהמציאות ויכולים להראות את המגמות בפרספקטיבה של שנים ולא רק את היום יום?

האם סקרי דעת קהל משקפים את המציאות או שרק משקפים את הדעה על המציאות?

ומה אני עושה עם כל זה?

איך ראוי שאחיה עם תחושה שהמצב נהיה יותר גרוע?

מה אני אמור לעשות עם התחושה הזאת?

מה אני יכול לעשות עם התחושה הזאת?

- – -

קריאת רשות

מדרון חלקלק

החברים של ג'ורג'

חופש הביטוי – אזכורים ברשת

העין השביעית

972mag.com

Richard Silverstein

יום שישי בלילה בחוף הכינרת.

חם. מאד. האוויר לא זז מילימטר. לכולם קשה להירדם.

בשעה עשר בערך מתחילה להישמע מוזיקה רועשת. יותר מהרגיל בחוף. כמו ממערכת הגברה רצינית.

מהכרותי עם ההתנהגות בחוף אני יודע שאין לי סיכוי שיחלישו.

בשעה אחת עשרה אני מחליט לנסות והולך לעבר הקול.

שולחנות ערוכים, תאורה ומערכת הגברה. במרכז מפזזות במעגל לצלילי המוזיקה כמה נשים מלוכסנות עיניים וילדים.

אני יודע מה אני צריך לעשות.

אני שואל "מי האחראי?" ומצביעים על מישהו. ישראלי.

אני ניגש אליו ואומר לו "זה חוף ציבורי. עכשיו אחרי אחת עשרה בלילה. בבקשה תחליש את המוזיקה. אם לא תחליש, אני אקרא למשטרה".

הוא קם ומייד מחליש. אפילו מברר אם מספיק חלש.

אני חוזר למחנה שלנו ומתבייש בעצמי.

בשביל להשיג שקט השתמשתי בנשק הכי חזק שיכולתי. איום בקריאה למשטרה.

זה היה או הילדים שלי או הילדים שלהם.

בחרתי בילדים שלי והפעלתי כח בלתי סביר.

לא טוב לי עם מצב שבו חיים לידי אנשים "לא חוקיים".

לא טוב לי שחיים לידי אנשים שמגע מקרי עם המשטרה יכול לגרום לגירוש שלהם או של הילדים שלהם.

לא טוב לי עם הידיעה שיש אחרים שמנצלים את החולשה ואת האנשים בדרכים שאני אפילו לא רוצה לחשוב עליהן.

בימים אלה מתקיים מאבק משותף של אזרחים ישראלים ומהגרי עבודה נגד גירוש הילדים. עד עכשיו לא כתבתי על זה כלום כי מה לי ולהם. עכשיו קרה לי משהו ואני קשור.

 בבקשה, תציצו באתר של ילדים ישראלים.

קיבלתי מחברה עפיפון בצורת ספינה מהודו שהיה בבית שלהם הרבה שנים כקישוט. אף פעם לא ניסו להעיף אותו.

היום הכנתי אותו לתעופה והעפתי אותו. אני חושב שזאת לא הפעם הראשונה בקיומו שהוא עף כי זה הוא עפיפון עשוי ביד ובטח בדקו אותו לפני המכירה.

אחרי שהעפתי אותו וקיפלתי אותו עלו במוחי פליאה ומחשבה.

זה הוא חפץ ללא מלים.

לא כתובה עליו אף מילה. לא שם היצרן, לא שם החומרים שממנו הוא עשוי, לא כתובת רגילה או כתובת אינטרנט.

אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה אחזתי בידי חפץ ללא מלים או חפץ שלא היה עטוף בעטיפה עם מלים.

בתגובה לפוסט הקודם (נסיון לחידוש יחסי עם וויקיפדיה) הגיב דניאל ב. שהוזכר בפוסט

אני דניאל ב. מפעיל המערכת מוויקיפדיה העברית שהזכרת בפוסט הזה. הגעתי לפה ממש במקרה דרך משהו שראיתי בפייסבוק.

גם אפי ב. – עורך בוויקיפדיה כתב לי בתגובה

במקרה הגעתי לכאן

מדי פעם אני שומע את הביטוי "נתקלתי במקרה בפייסבוק" ובכל פעם זה צורם לי בגלל חוסר ההבנה של אנשים איך עובד האינטרנט.

אחרי שפרסמתי את הפוסט בבלוג, פרסמתי קישור אליו בפייסבוק. שני אנשים, איציק אדרי ואלדד זלצמן, הגיבו לקישור. מתוך תוכן התגובות שלהם אני מניח שהם קשורים באיזו שהיא צורה לוויקיפדיה. דניאל הוא מפעיל מערכת בוויקיפדיה. אני מניח שאחד מהם הוא חבר של דניאל בפייסבוק.

פייסבוק מתוכנת כך שדניאל יראה התייחסויות לוויקיפדיה על ידי חברים שלו.

אני פרסמתי את הפוסט שלי כאן בבלוג ופרסמתי אליו קישור בפייסבוק בדיוק כדי שיגיע לדניאל או לאנשים הקשורים אליו.

המקריות שבה דניאל נתקל בפוסט שלי בפייסבוק דומה (בהגזמה) למקריות שבה אדם יעלה לאוטובוס ויפגוש בנהג.

הרשתות החברתיות, הבלוגים, העיתונות הממוסדת, הפרסומות באינטרנט – כולם מיועדים להפנות אלינו תכנים שיותר מתאימים לנו. מטרתם להפחית את רמת המקריות.

ככל שגדלים השכלול והדיוק של אותם כלים, כך קטנה המקריות באינטרנט.

ובסוגריים אעיר שחבל שכך הדבר. מקריות היא משהו שאנחנו צריכים לעודד ולשכלל כדי לטפח את הפתיחות והיצירתיות שלנו. אבל על כך בפעם אחרת.

(תזכורת הפרק הקודם – לא איכפת לי מוויקיפדיה. התגובות היו כל כך כועסות ומלאות בשפה בוטה [נגד אנשי וויקיפדיה] שלא אישרתי אף אחת מהתגובות)

יום אחד (בזמן נקיון סירי ארוחת ערב, אם זה חשוב) חשבתי על וויקיפדיה ועל היחסים שלי איתה. חשבתי שהגישה "לא איכפת לי" לא כל כך מתאימה לי (בייחוד כשמדובר באינטרנט) אבל מצד שני אני לא רוצה לשלם את המחירים שכרוכים באיכפתיות כלפי וויקיפדיה. חשבתי על דרך פעולה שתהיה פשרה בין שתי הקיצונויות.

הפשרה היא לא לערוך את הדף אלא לציין את הבעיה בדף השיחה של הערך. אם אני אכתוב על הבעיה בדף השיחה באופן משכנע ויהיה מישהו שישתכנע ויהיה לו מספיק איכפת, אולי ישנה את הדרוש תיקון. ואם לא, אז לא. אני את שלי עשיתי.

בדקתי את השיטה על שני ערכים.

הערך הראשון הוא פוטוסינתזה.

מתוך עבודתי באתר מוזיאון המדע בחלק על תערוכת Deep יצא לי להכיר את התהליך המעניין שנקרא כימוסינתזה.

בניגוד לידיעה המקובלת, פוטוסינתזה אינה התהליך היחידי שבו יצורים חיים הופכים תרכובות לא-אורגאניות לתרכובות אורגאניות. במקומות שבהם אין אור, עדיין יש חיים. שרשרת המזון מתחילה מחיידקים שהופכים תרכובות לא אורגאניות לתרכובות אורגאניות על ידי אנרגיה כימית.

בערך פוטוסינתזה בוויקיפדיה מצאתי את השגיאה המקובלת:

הליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ, זאת מכיוון שהאוטוטרופים הם היצורים היחידים שמסוגלים לייצר תרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (פחמן דו-חמצני ומים).

כתבתי הודעה בדף השיחה של הערך ודניאל ב. (מפעיל מערכת בוויקיפדיה) כתב בחזרה שאני צודק. התבצעה עריכה בחלק שהצבעתי עליו אבל עדיין מצוייה שם השגיאה.

יצורים המבצעים פוטוסינתזה הם, אם כן, מקור המזון עבור כל היצורים החיים.

עדיין אין שום אזכור לכימוסינתזה וכמו כן אין ערך (אפילו לא קצרמר) לכימוסינתזה.

הערך השני הוא אודות רצועת עזה בוויקיפדיה האנגלית

אספתי חומר ל"לא רלוונטי" לתגובה למכתב על עזה (נחשו מהיכן הצילומים).

בחלק על כלכלת רצועת עזה בוויקיפדיה האנגלית מצאתי מידע על הההכנסה השנתית הממוצעת לנפש. צויין שם שמקור המידע הוא ספר המידע של ה CIA, מקור מאד ותיק ודי אמין עלי. כשהסתכלתי על הדף של רצועת עזה באתר של ה CIA בחלק על המידע הכלכלי, ראיתי הפניה לדף של הגדה המערבית. מכיוון שהכלכלות של שני החלקים שונות, ברור שהמידע המצויין בוויקיפדיה שגוי.

בחיפוש בגוגל גיליתי שדי הרבה מקורות מצטטים את המידע השגוי שמפורסם בוויקיפדיה.

גם כאן, נקטתי באותה שיטה.

כתבתי הסבר מפורט שמצביע על השגיאה ועל הצורך לתקן. עד היום, אף אחד לא התייחס להערה שלי וכמובן שלא תוקן הערך.

בינתיים אין עוד ערכים שאני חושב שצריך לתקן (למרות שיש המונים). אם אתקל בהם, אנקוט באותה שיטה. אלא אם כן יקרו עוד דברים והיחס שלי לוויקיפדיה ימשיך להשתנות ולסדרת הפוסטים הזאת יתווסף פרק.

חזרתי עכשיו מהופעה מופלאה של הפסנתרן צ'יק קוריאה, המתופף (בן ה 85 !)  רוי היינס והבסיסט מירוסלב ויטוס.

ההופעה החזירה אותי להופעה הראשונה של צ'יק קוריאה שאותה ראיתי.

הייתי בן 16. ההופעה היתה בבנייני האומה בירושלים.

צ'יק ניגן סולו בפסנתר.

היה מופלא ומפעים ומעורר השראה.

באחד הקטעים, הוא הזמין מישהו מהקהל לשבת מול הפסנתר והוא ניגן את הפורטרט שלו.

אחר כך הוא שאל אם יש מישהו בקהל שרוצה לנגן את הפורטרט שלו.

היה רגע של מבוכה וחשש. מה אם איזה אידיוט יעלה לבמה ויעשה שטויות?

עלה בחור צעיר וניגן נפלא.

כולנו מחאנו כפיים בהתלהבות, גם בגלל הנגינה היפה וגם בגלל תחושת הרווחה ש"הישראלי לא בייש אותנו".

לאחר שבוע, כשהגעתי לשיעור הפסנתר אצל המורה שלי בני טיש, סיפרתי לו בהתלהבות על ההופעה.

הוא אמר לי שגם הוא היה בהופעה הזאת והבחור שניגן הוא התלמיד שלו, שישב בחדר כי השיעור שלו היה לפני.

בני סיפר לי שלאחר ההופעה צ'יק קוריאה הזמין אותם לחדר שלו במלון ונתן לבחור (שאינני זוכר את שמו) המלצה לג'וליארד.

מאד התרשמתי מהעובדה שהמורה שלי גידל תלמיד כל כך מוכשר.

אני בכלל לא הייתי מוכשר. אחרי י"ב הפסקתי ללמוד אצל בני והקשר בינינו נותק.

יום אחד נזכרתי בו וחיפשתי אודותיו באינטרנט והתברר לי שהוא נפטר בשנת 2003.

מה שנכתב הזכיר לי את האדם המוזיקאלי, הטוב והצנוע שהוא היה.

יהי זכרו ברוך.