בסוף מגרש החניה של מוזיאון המדע, ליד הצפרדע של האשפה, מוצב כלוב למיחזור מכשירי אלקטרוניקה. הכלוב הוצב על ידי חברת סנונית מיחזור, חברה שכנראה פשטה את הרגל.

אנשים זורקים את המכשירים שלהם אבל בשנתיים האחרונות אני לא זוכר שרוקנו אותו. אם תסתכלו טוב בתמונה תראו שהכלוב מלא עד מחציתו בקלטות וידאו ודיסקים. מה קורה לכל שאר המכשירים שנזרקים?

יש מי שצריך את מה שאחרים זורקים. בכל יום מגיעים אנשים לכלוב ומוציאים ממנו את המכשירים שנזרקים אליו. חלק מהמכשירים שנזרקים דורשים תיקון קטן ובחלקם אפשר להשתמש מייד. אני מניח שחלק מהמכשירים נלקחים בשביל החלקים.

למעשה, כלוב המיחזור משמש כמעין שוק שאליו מביאים אנשים אובייקטים ואחרים לוקחים ממנו אובייקטים וכל זאת בחינם ולתועלת שני הצדדים. המוזיאון נותן שירות לשני הצדדים.

עד כאן, שום דבר מיוחד. קורה כל הזמן על מדרכות הערים.

אבל מה עם אובייקטים דיגיטאליים?

האם יש לנו אובייקטים דיגיטאליים שאין לנו בהם צורך ולאחרים כן?

האם יש אובייקטים דיגיטאליים שהיינו יכולים לעשות בהם שימוש בחינם?

האם יש תועלת בשירות של החלפת אובייקטים דיגיטאליים בחינם?

או שאולי אובייקטים פיזיים ואובייקטים דיגיטאליים כל כך שונים שאין טעם להסיק מאחד לשני?

לא יודע עדיין. בניגוד להרבה מחשבות מופרכות שעוברות לי בראש, זאת התעקשה להישאר. אולי תצא ממנה איזו תועלת.