קליק על התמונה לצפיה במסך מלא

להורדת התמונה

(כמעט) כל מי שסיפרתי לה על המחלה של הבת שלי והציעה לי רפואה אלטרנטיבית עשתה זאת בצורה לא רגישה ומיסיונרית.

כשמדברים עם אדם, צריך לחשוב מראש מה תהיה התגובה שלו להצעה, ואם ברור מראש שהתגובה תהיה שלילית, אין טעם להתחיל.

יוצר רק תחושות רעות.

לפעמים אפשר לסתום את הפה.

בבקשה תפסיקו.

לפני חודשיים וחצי הבת שלי היתה בטיול שנתי של בית הספר וסובבה את הקרסול. לא משהו רציני. בכל זאת, היא לא יכלה להמשיך וחזרה הביתה.

הרגל (השניה, לא זאת שהיא סובבה) כאבה במשך כמה ימים והיא המשיכה לצלוע.

הכאב התגבר ונחלש ועבר ממקום למקום ברגליים. לא היה שום סימן של פגיעה וחשבנו שזה יעבור.

עד שחודש וחצי אחרי הטיול הכאבים בשתי הרגליים התחזקו מאד והיא הגיעה למצב שהיא לא יכלה ללכת כמה צעדים ללא מקל הליכה.

הבנו שזה כבר רציני והתחלנו תהליך אינטנסיבי של בדיקות.

כל הבדיקות חזרו שליליות.

אורתופד ילדים אבחן שיש לה מחלת כאב בשם CRPS – Complex regional pain syndrome

זו היא תופעה שבה העצבים בגפיים החולות משדרים אותות כאב בעקבות כל תחושה – מגע, ליטוף, תזוזה של השריר, חום ועוד.

בדרך כלל התופעה קורית לאחר טראומה קלה עד זניחה שמתפתחת בתוך זמן לא ארוך לכאבים מאד חזקים.

הבת שלי התחילה שיקום בבית חולים אלי"ן באישפוז מלא. הטיפולים כוללים פיזיותרפיה, הידרותרפיה, פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק (דה-סנסיטיזציה) ועוד תרפיות.

השבוע הוא השבוע הרביעי של השיקום והאחרון. לאחר מכן היא תמשיך בטיפולים באישפוז יום.

מטרת השיקום היא ללמוד לחיות עם הכאב ולתפקד באופן מלא (ככל האפשר). הכאב יפחת ואפילו יעלם במשך הזמן.

ולמה אני מספר לכם משהו כל כך אישי?

בשבוע שעבר הגיעה למחלקה נערה בת 19, חיילת, שכבר תשעה חודשים סובלת מכאבים. רק לאחרונה היא אובחנה והתחילה את השיקום. תשעה חודשים של כאבים. הייתי מזועזע כששמעתי את זה.

CRPS הוא סינדרום ללא איבחון חיובי. האיבחון הוא שלילה של כל שאר הדברים המוכרים.

כל הרופאים שהיא פגשה בדרך לא זיהו את הסינדרום ולא הציעו את האפשרות שיש לה CRPS

המטרה שלי בפוסט הזה היא שגם אתם תדעו שקיימת תופעה כזאת.

הפוסט הזה נכתב ברשותן של הבת שלי ושל הנערה השניה כדי לקדם את המודעות למחלה. לא מקרה הוא ששתיהן בנות. CRPS נפוצה אצל בנות פי שלוש מאשר אצל בנים.

אם במקרה, פעם, תשמעו על מישהי שסובלת מכאבים חזקים בגפיים ולא יודעים מה הבעיה, אולי תיזכרו ב"מחלה של הבת של חנן כהן" ואולי תוכלו להציע את האפשרות שאולי זה CRPS.

אולי זה יציל מישהי מתקופה ממושכת של כאבים חזקים.

מאז ש'לא רלוונטי' התחיל להיות קצת פופולארי, ביקשו ממני אפשרות לבדיקה אוטומטית של אימיילים מול המאגר.

היום התקדמתי שלב אחד לעבר המטרה הזו.

אתם מוזמנים לצפות בקובץ filter.xml

כפי שתוכלו לראות, הקובץ מכיל בערך 30 אימיילים ולא יותר, למרות שהאתר מכיל יותר מ 1000 פריטים.

למה?

כשדיברתי וחשבתי על התכונה הזאת, חשבתי על אופן השימוש במידע. אני מדמיין מצב שבו תוכנה תזהה אימייל נכנס או אימייל שמוצג על המסך ותתריע רק אם יש וודאות מוחלטת שלא צריך להעביר הלאה את האימייל.

ב'לא רלוונטי' יש אימיילים המסווגים כ'אפשר להעביר' ו-'לכאן ולכאן'. אלה בטוח שלא ייכנסו.

ב'לא רלוונטי' יש אימיילים שמסווגים כ'לא להעביר' אבל ההמלצה נובעת מהשקפת העולם שלי – לדוגמא, אימיילים בנושאים פוליטיים או אימיילים שקשורים לבריאות. אם מישהו יקבל אימייל עם משהו שקשור לרפואה טבעית ומאמין בזה, והתוכנה תמליץ לא להעביר, אותו אדם יסיר את התוכנה או יתעלם מההמלצות מעתה ואילך.

ב'לא רלוונטי' יש אימיילים כפולים. גירסאות דומות והתראות על כך שאימייל מסויים חוזר להסתובב במרץ. גם הם לא נמצאים בקובץ.

אפילו אם רק 30 האימיילים המופיעים בקובץ בגירסאותיהם השונות יסתובבו פחות, דייני.

השאיפה שלי היא שמפתחים ישתמשו בקובץ לפיתוח תוכנה שנמצאת בדפדפן, או תוכנה שנמצאת על שרת הדואר, ותודיע למקבלים שלא מומלץ להעביר את האימייל הלאה.

לכל אימייל יש שלוש מחרוזות שמזהות אותו באופן חד ערכי. אם שלושת מופיעים באימייל, זה הוא האימייל שמופיע באתר.

השימוש בקובץ בחינם והוא יתעדכן כל עוד אמשיך לעדכן את האתר.

אשמח לקבל מכם משוב על הקובץ, גם מבחינה טכנית וגם מבחינה תוכנית.

בעוד כמה ימים, לאחר שאקבל משובים וגם אני אחשוב עוד קצת על העניין, אפרסם את הקובץ באופן יותר נרחב.

מסתבר שהמקור לבעיה שהיתה עם האתר של הוועד האולימפי הישראלי הוא אתר תפוז ואני חושב שאחריותם גם לתקן.

מה שקרה הוא שתפוז הקימו אתר עבור הוועד האולימפי הישראלי. כשהפרוייקט הסתיים הם סגרו את האתר וגם הפנו את מי שניגש אליו אל הדף הראשי של תפוז.

פעולה כזאת מפוררת את האינטרנט.

העיקרון באינטרנט הוא שאם דף לא קיים, צריך להחזיר קוד 404. אפשר גם להציג טקסט עזרה אבל בכל מקרה צריך להבהיר שהתוכן שניסו להגיע אליו כבר לא קיים.

אם התוכן נמצא בכתובת אחרת, נוהגים להחזיר קוד 301  Permanently Moved ולציין את הכתובת החדשה.

מה שתפוז עושים זה להחזיר קוד 302 Object moved ולהעביר את הדפדפן לדף השער של תפוז.

מכך הסיקה התוכנה של גוגל שהכתובת החדשה של אתר הוועד האולימפי היא tapuz.co.il , ומשם היא משכה את האייטמים החדשים.

אפשר לראות זאת בחיפוש "הוועד האולימפי הישראלי" בגוגל. שימו לב שעכשיו כתובת האתר היא www.tapuz.co.il

ידוע לי שתפוז נוהגים כך בפרוייקטים אחרים שלהם. הם צריכים להפסיק לעשות את זה. אם תוכן כבר לא קיים, צריך לציין זאת באופן המקובל באינטרנט על ידי החזרת קוד 404. אין בעיה שלאחר מכן יפנו את הגולשים לדף הראשי של האתר.

אני מקווה שלאחר הפוסט הזה, תפוז יתקנו את הבעיה.

אם גוגל הגדולים הצליחו לתקן את הבעיה, אין שום סיבה שתפוז לא יעשו זאת בצד שלהם.

בכל פעם שקורית איזו הצלחה בגלל משהו שכתבתי בבלוג, אני מתרגש. אני יודע שהצלחות כאלה הן לא הוכחה סטטיסטית לקביעה "הבלוגים מצליחים" אבל בכל זאת אני מתרגש.

לאחר שפרסמתי את הפוסט האינטרנט קצת מתפורר הבעיה תוקנה על ידי גוגל.

אחד מקוראי הבלוג עובד בגוגל.

הוא הכניס למערכת הפנימית של גוגל הודעה על באג ומישהו בגוגל תיקן את הבעיה.

פוסטים מהבלוגיה הכללית של תפוז כבר לא מופיעים בגוגל חדשות תחת "הוועד האולימפי הישראלי".

כדי שתהיה הצלחה, צריך לכתוב את הדבר הנכון בדרך הנכונה, בזמן הנכון ושהאנשים הנכונים יקראו וייפעלו. הרבה דרישות להצלחה, אבל הם גם בערך התנאים להצלחה בתחומים אחרים במדיה אחרים.

הצלחה כזאת נותנת תקווה שיהיו עוד הצלחות בעקבות כתיבה בבלוגים.

הפוסט הבא יהיה על מה תפוז עושים לא נכון שגרם לאינטרנט קצת להתפורר ומה הם צריכים לתקן. אולי גם בעקבות הפוסט הזה תהיה עוד הצלחה.

לפני כמה זמן פרסמתי כאן פוסט בשם יום אחד כל העסק הזה אולי יתמוטט. היום אני כותב על התפוררות קלה שאני חושב מצביעה על משהו שיכול להיות יותר גדול.

במסגרת העבודה שלי במוזיאון אני עוקב באמצעות Google Reader אחר מילות מפתח בגוגל חדשות. את האייטמים הרלוונטיים אני מסמן לשיתוף והם מופיעים באופן אוטומטי באתר המוזיאון. לדוגמא – מים – תחום עיסוק משמעותי של המוזיאון.

איך עובדת השרשרת?

אני כותב מונח חיפוש בגוגל חדשות, מקבל כתובת של ערוץ RSS עבור החיפוש ומכניס את הכתובת ל Google Reader. כאשר אני מסמן אייטם לשיתוף יחד עם תגית, הוא מתווסף לדף ייחודי עבור אותה תגית. תוכנה קטנה באמצע מעבדת את הדף שנוצר והתוצאה מוצגת בדף באתר המוזיאון.

לפני כמה זמן, אני לא זוכר כמה, התחלתי לראות אייטמים משונים ולא רלוונטיים לחדשות. כולם מאתר שנקרא 'הועד האולימפי בישראל'.

קליק על הקישור מוביל לפוסט בבלוגיה של תפוז.

מה קורה כאן?

לפני כמה שנים, לקראת האולימפיאדה בבייג'ין, הוקם בבלוגיה של תפוז האתר של הועד האולימפי. אני מניח שאז גוגל הוסיפו את האתר לרשימת מקורות החדשות.

לפני כמה זמן, האתר ירד מתפוז.

גוגל לא יודעים את זה. כנראה שאם יש פניה לערוץ RSS לא קיים בתפוז, הם מפנים לערוץ ה RSS הכללי של הבלוגיה.

כך 'מזדהם' מאגר החדשות של גוגל.

ניסיתי למצוא איך לפנות לגוגל כדי שיסירו את הערוץ של 'הועד האולימפי בישראל'. לא מצאתי איך.

בקלות הצלחתי למצוא אתמול מישהי בתפוז ולהסביר לה את הבעיה. אני מקווה שהיא תיפתר.

היום באינטרנט אתרים תלויים באתרים אחרים כדי לספק להם מידע או לעבד אותו בדרך.

אין הכרח שיהיו יחסים בין אתר ובין אתר אחר שבו הוא תלוי. לא צריך לבקש רשות ולא צריך לדבר עם מישהו. יכול להיות אפילו שאין עם מי לדבר.

כאשר יש תקלה באמצע, השרשרת נשברת או שהמידע שמגיע לקצה הוא לא זה שאמור היה להגיע. אם אין דרך להודיע על תקלה לאתר שבו מתבצע השלב הקודם בשרשרת, התוצאה היא תקלה בסוף התהליך.

שימוש באתרים חיצוניים לביצוע פעולה צריך לכלול בתוכו בדיקת תקינות והתראה על בעיות. אולי אפילו צריך להחליט שלא משתמשים בשירות מסויים שמספק מידע או מעבד מידע אם אין אפשרות להודיע על תקלה.

עדכון #1: תפוז לא לוקחים אחריות על התקלה ועל תיקונה. הפנו אותי לגוגל.
.

אתם נכנסים לשירותים

עושים מה שעושים

הנייד מצלצל  / נכנסת הודעת טקסט

אתם עונים / קוראים את ההודעה

מסיימים ומחזירים את הנייד לכיס

גומרים את מעשיכם

בדרך החוצה אתם רוחצים ידיים

אחר כך, אתם שוב משתמשים בנייד

הליכלוך שהיה בשירותים והעברתם לנייד, חוזר לידיים שלכם

- – -

אני לא מבין – למה לכם לטרוח לרחוץ ידיים?

- – -

תזכורת: חוק חמש השניות הוא אגדה

במשך השנים האחרונות, מדי פעם פונים אלי אנשים ואומרים שצריך לעשות אוטומטיזציה של בדיקת אימיילים בלא רלוונטי. חלקם אמרו שצריך לכתוב פלאג-אין לשרתי דואר, חלקם אמרו שכדאי לעשות אתר שאליו שולחים אימייל והוא מחזיר תשובה לגבי ההמלצה ולאחרונה קיבלתי פניה שצריך לכתוב סקריפט גריזמנקי. לכולם אמרתי "סבבה, קבלו את המאגר בחינם ותעשו."

אף אחד לא עשה, ומסיבה טובה.**

הקושי הגדול הוא ניתוח הטקסט של האימייל המתקבל והשוואה שלו לאימיילים במאגר לבדיקה האם הוא נמצא שם.

הבנתי שכדי שאפשר יהיה לקיים שירותים מהסוג הזה צריך לבצע פעולה ידנית מקדימה של סימון הטקסטים הייחודיים באימיילים שנמצאים במאגר.

ברגע שתהיה רשימה של טקסטים ייחודיים, אפשר יהיה לחפש אותם באימיילים המתקבלים ואז לסמן אותם או לעשות איתם משהו.

מכיוון שיש אלפי אימיילים באתר, אני לא יכול לבצע את הסימון ואת יצירת המאגר בעצמי. אני צריך לשתף אחרים בסקירה הראשונה של כל האימיילים ויצירת המאגר.

אני זקוק ליישום באתר שיציג אימייל מ"לא רלוונטי", יאפשר סימון של טקסטים משמעותיים מתוכו וייצור רשומה בקובץ XML עם פרטי האימייל – כותרת, גוף, טקסטים ייחודיים, קטגוריה ותגיות.

קובץ ה XML יפורסם באופן חופשי באתר לשימוש כל מי שיירצה בכך.

אם אתם יודעים לעשות את מה שאני חושב שצריך, אשמח אם תפנו אלי כדי שנתחיל בפרוייקט. "לא רלוונטי" פועל על WordPress.

המתנדבת תזכה לעבוד על פרוייקט ייחודי, תשמח לדעת שהעבודה שלה מועילה לנקיון תיבות האימייל בישראל ולעידוד הרציונאליות.

* הפנייה מיועדת לנשים ולגברים

** גיא רום יצר תוסף "לא רלוונטי" לכרום שמאפשר סימון טקסט וחיפוש באתר. משום מה לא עובד לי עכשיו.