לפני חודשיים וחצי הבת שלי היתה בטיול שנתי של בית הספר וסובבה את הקרסול. לא משהו רציני. בכל זאת, היא לא יכלה להמשיך וחזרה הביתה.

הרגל (השניה, לא זאת שהיא סובבה) כאבה במשך כמה ימים והיא המשיכה לצלוע.

הכאב התגבר ונחלש ועבר ממקום למקום ברגליים. לא היה שום סימן של פגיעה וחשבנו שזה יעבור.

עד שחודש וחצי אחרי הטיול הכאבים בשתי הרגליים התחזקו מאד והיא הגיעה למצב שהיא לא יכלה ללכת כמה צעדים ללא מקל הליכה.

הבנו שזה כבר רציני והתחלנו תהליך אינטנסיבי של בדיקות.

כל הבדיקות חזרו שליליות.

אורתופד ילדים אבחן שיש לה מחלת כאב בשם CRPS – Complex regional pain syndrome

זו היא תופעה שבה העצבים בגפיים החולות משדרים אותות כאב בעקבות כל תחושה – מגע, ליטוף, תזוזה של השריר, חום ועוד.

בדרך כלל התופעה קורית לאחר טראומה קלה עד זניחה שמתפתחת בתוך זמן לא ארוך לכאבים מאד חזקים.

הבת שלי התחילה שיקום בבית חולים אלי"ן באישפוז מלא. הטיפולים כוללים פיזיותרפיה, הידרותרפיה, פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק (דה-סנסיטיזציה) ועוד תרפיות.

השבוע הוא השבוע הרביעי של השיקום והאחרון. לאחר מכן היא תמשיך בטיפולים באישפוז יום.

מטרת השיקום היא ללמוד לחיות עם הכאב ולתפקד באופן מלא (ככל האפשר). הכאב יפחת ואפילו יעלם במשך הזמן.

ולמה אני מספר לכם משהו כל כך אישי?

בשבוע שעבר הגיעה למחלקה נערה בת 19, חיילת, שכבר תשעה חודשים סובלת מכאבים. רק לאחרונה היא אובחנה והתחילה את השיקום. תשעה חודשים של כאבים. הייתי מזועזע כששמעתי את זה.

CRPS הוא סינדרום ללא איבחון חיובי. האיבחון הוא שלילה של כל שאר הדברים המוכרים.

כל הרופאים שהיא פגשה בדרך לא זיהו את הסינדרום ולא הציעו את האפשרות שיש לה CRPS

המטרה שלי בפוסט הזה היא שגם אתם תדעו שקיימת תופעה כזאת.

הפוסט הזה נכתב ברשותן של הבת שלי ושל הנערה השניה כדי לקדם את המודעות למחלה. לא מקרה הוא ששתיהן בנות. CRPS נפוצה אצל בנות פי שלוש מאשר אצל בנים.

אם במקרה, פעם, תשמעו על מישהי שסובלת מכאבים חזקים בגפיים ולא יודעים מה הבעיה, אולי תיזכרו ב"מחלה של הבת של חנן כהן" ואולי תוכלו להציע את האפשרות שאולי זה CRPS.

אולי זה יציל מישהי מתקופה ממושכת של כאבים חזקים.