אם היו שואלים אותי אתמול בבוקר מה זה "נינו אבסדזה" בטח הייתי מנחש שזה שם של תבשיל במסעדה גרוזינית.
נינו אבסדזה היא חברת כנסת במפלגת קדימה.
אתמול בערב, אני חושב לראשונה בתולדות הבית שלנו, פתחתי את הטלוויזיה על ערוץ 99 כדי לראות ולשמוע את הדיון בכנסת על חוק החרם, או כפי שהוא ידוע באופן רשמי החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011
בשידור נתקלתי לראשונה בח"כ אבסדזה.
הנה מקצת מהדברים שהיא אמרה:
בפעם הראשונה, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאני כמו רוב העולים מברית-המועצות לשעבר, ואני כאן על דוכן הכנסת עומדת ומתביישת שאחד מאיתנו יזם את החוק שמחזיר אותנו לא לברית-המועצות לשעבר, תקופת שנות השבעים ושמונים, אלא מחזיר אותנו לגולאגים. ומי שלא יודע מה זה, זה מחנות ריכוז של סטלין.מחזיר אותנו לק.ג.ב, ובולשביזם של ק.ג.ב – לא פחות ולא יותר. זה לא ברית-המועצות – מודל שאני גדלתי. זה ברית-המועצות של שנות השלושים.
זה ברית-המועצות שבעל הלשין על אישה, אחות על אח, ילד על אבא. מי שלא יודע, וחלקם כן יודעים, הסמל של ילד בברית-המועצות היה פבליק מורוזוב שהלשין על אבא שלו לקומוניסטים שאבא לא היה מספיק בולשביק. קומוניסטים תפסו והרגו את אבא, והוא היה הסמל. זה מה שאתם רוצים, על הסמלים כאלה? ואני חוזרת, אני מתביישת שאחד מאיתנו העלה את החוק הזה. זה בושה וחרפה של העלייה הגדולה שהיא גאווה גדולה של מדינת ישראל. ואני עוד לא ראיתי איש ציבור, פוליטיקאי, או בן-אדם פשוט ברחוב שאמר שאנחנו לא גאווה הגדולה. פעם ראשונה אני עומדת ומתביישת. אבל, הבעיה היא שגם מיליון איש, ועוד כל ישראלי ששומע אותנו היום לא רוצה לחזור לתקופות האפלות, וזה מה שאתם רוצים.
אתה יודע למה? אני לא חושבת שיש כאן בן-אדם שלא זוכר המילים הידועות של ראש הממשלה היום, וגם דאז: הם מפחדים. רק שהוא דיבר אז על התקשורת, ולשמחתי הגדולה התקשורת במדינת ישראל לא פוחדת מאף אחד. אבל, היום יש שרשרת אחרת. אלה שרוצים חוק חרם, שלדעתי זה חוק חרם על מדינת ישראל, הם מפחדים מחופש הביטוי. אתם פוחדים מאלה שיכולים לדבר, לקום ולומר: זה לא יעבור, וזה לא יכול לקרות במדינה דמוקרטית.
זה מה שאני לא רוצה, שנגיע לסיטואציה שאנחנו מחפשים את האויב הפנימי. כי זה עוד פעם, זה נגמר, זה נגמר בבולשביזם. וזה מה שאתה רוצה כי אתה פוחד.
כי אתה פוחד כי אתה כמוני. ואתה בן-אדם אינטליגנטי, ואתה כמוני יודע מה ברכט אמר בתקופה קשה, יותר קשה ממה שאנחנו נמצאים היום. הוא אמר שאת הרוח אי-אפשר לעצור מאחורי סורג ובריח, וזה נכון. ואתם לא יכולים לעצור, בגלל זה אתם רוצים לסתום פיות לכל אחד – מי שלא חושב כמוכם, מי שלא קיצוני כמוכם, כי דמוקרטיה זה באמת חופש ביטוי. זה באמת חופש ויכולת לדבר של כל אחד.
אבל, אם מי שהדמוקרטיה חשובה לו יודע לכבד את מה שהאחרים חושבים, גם הצד השני צריך לכבד שיש פה אנשים שלא רוצים שרשרת חוקים אנטי-דמוקרטיים, אנטי-אנושיים, בלתי נורמאליים. וזה מה שהייתי מאוד מאוד מאוד רוצה ומקווה שלא יקרה פה.
אני עוד פעם, אני מתביישת. אבל, אני מקווה שלאנשים שלפני עשרים שנה חגגו התפרקות של ברית-המועצות, ואחרי זה באו והפכו לחלק בלתי נפרד, כל-כך חשוב של מדינת ישראל, לא תהיה בחיים, לעולם לא תהיה סיבה להתבייש כמו שאנחנו מתביישים היום מהחוק הבולשביקי, הסטליניסטי, והכי אנטי-דמוקראטי שאי-פעם נשמע בכנסת הזאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אכן אישיות מרשימה
אם אני לא טועה היא הייתה מופיעה מידי פעם בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום וסוקרת חדשות ממזרח אירופה ובריה"מ לשעבר ומאד הרשימה ביכולת הניסוח שלה ובחריפותה.
בלי ספק, חוק מיותר ולא מוצלח. אבל לקשור גולאג אליו, זה בערך כמו לקרוא למתנחלים "נאצים".
ועוד נקודה: רוב העולים (ואני מכיר הרבה, אני עליתי מברה"מ) הינם ימנים בנטייתם, ורובם יתמכו בחוק הזה, למרות עומללותו.כך שלהגיד שהוא "מבייש את העלייה" זה שפוט דמוגוגיה.
לדעתי, היו צריכים להיסתפק בזה שהמדינה לא תרשה לחברות/ארגונים להשתתף במכרזים שתמוכים בחרם.
Pingback: אסכולת הכורסא » דמוקרטיה זה לחלשים