אם אתם לא מבינים מה כתוב כאן, פתחו בטאב מקביל (קליק על הגלגלת) את מילון טוויטר ישראלי.

לאחרונה יש בפידלילה טרנד של סיפור סיפורים אישיים בציוצים עוקבים.

יש כאלה שזה מפריע להן.

קמתי בבוקר וראיתי שהיה בפידלילה ויכוח האם הסיפורים האלה הם הצפה ו"אם זה מפריע לך, תאנפלי, אני לא אעלב".

אם יודעים שצפויה הצפה אבל לא רוצים לאנפל כדי לא להעליב וכדי לא לשכוח לעקוב מחדש, אפשר להשתמש בשירות החיצוני muuter.com

נכנסים לאתר עם שם המשתמש והסיסמה של טוויטר, בוחרים משתמש שרוצים להשתיק, בוחרים כמה זמן רוצים להשתיק וזהו.

מוזמנים להנות מהסיפורים, מהקריאה שלהם ומהשקט מהם.

אם השם בועז כהן קצת מוכר לכם, אולי זה בגלל שאתם שומעים את המוזיקה המצויינת שהוא משדר ב 88FM

לא עני הוא האיש – מאת בועז כהן

כבר חדשיים שאני מנסה לכתוב את הפוסט הזה ותמיד מתרגז מדי או נעצב מדי. כסף הוא ענין רגיש אצלי, מפני שאף פעם (למעט שנתיים בחיי) לא היה לי כסף.
…
אני בן 47, נשוי ואב לשתי בנות. עבדתי 10 שנים ב"ידיעות אחרונות" ופוטרתי ב-2001. מאז אין לי ביטחון תעסוקתי. אני מגיש תכנית יומית ברדיו ממשלתי (ומקבל 3,850 שקל נטו בחודש). אין לי קביעות בשום מקום. אין לי זכויות. למדתי באוניברסיטה. אני יודע לעשות כמה דברים. אני חושב שאני טיפוס די חרוץ. אבל אף אחד לא מוצא עניין בכישורים שלי כדי לתת לי משכורת הוגנת תמורת כישוריי, זמני ומאמציי. אולי אני מבוגר מדי. אני מנסה להשלים הכנסה בדרכים שונות. הרצאות. תיקלוט. כתיבה בעיתונים. עריכה מקצועית של ספרים. אני עובד ללא הרף, נמצא באוברדרפט תמידי, נלחם כל יום יום על הישרדותי הפרטית והמשפחתית. אני לא יכול להרשות לעצמי להיות חולה. אף אחד לא משלם לי כשאני קודח מחום במיטה. הסיפור שלי הוא סיפור של מעמד שלם שנרמס ונחמס ב-15 השנים האחרונות. הטייקונים מאיימים על הקיום שלי. אני כמו ג'וק בשבילם. מטרד מגעיל. הם מנסים לדרוך עלי או לרסס אותי. בשביל נוחי דנקנר או אילן בן-דב אני לא בן-אדם. אני צינור להעברת הכסף המעט שיש לי לחשבונות הבנק המפוצצים שלהם.

חיים הר זהב חזר עכשיו ממילואים בשטחים. במשך החודש האחרון ליוויתי אותו בטוויטר. היה קשה לקרוא אבל אני יודע שהיה עוד יותר קשה לו להיות שם

יקום מקביל – מאת חיים הר זהב

זה התחיל יום או יומיים אחרי שעלינו לקו. מאחד המאחזים הלא חוקיים פה עלו מולי במוטורולה וביקשו שנשלח דחוף את הסיור כי הם מרגישים מאויימים על ידי פלסטינים. חדשים בגזרה כמו שהיינו, לא שאלתי שאלות ומיד שלחתי – אז בסדר, זה מאחז לא חוקי, אבל הרי הם "משלנו", לא? יהודים וישראלים והכל. כשהסיור הגיע, המש"ק תיאר לי זאת כך: שתי פלסטיניות זקנות, כל כך זקנות שייתכן ונלחמו נגדנו כבר ב- 48, באו לקטוף שקדים מהמטע שלהן, שנושק למאחז שנמצא מעליו. המטע רשום על שמן בטאבו, לפי החטיבה המרחבית. ושתיהן מצאו עצמן מורחקות מהמטע על ידי שני גברים בני עשרים ומשהו, חמושים מכף רגל עד ראש ועם כלב עצבני.

והמתנחלים מספרים שהם המאויימים, כן?

אסף כהן הוא חבר שלי מהאינטרנט וגם קצת בפנים אל פנים. הוא גר במושב ליד לוד ופעיל במאהל של לוד.

לוד: הפלישה שלא תהיה. בינתיים – מאת אסף כהן

לשמחתי הם הגיעו גם בלעדיי למסקנה האופרטיבית שבה פתחתי את הפוסט: מחר, לאור הדמדומים במקום בחשכת הלילה, לעין כל ובגלוי, אנשי מאהל לוד ישברו שוב את מחסום הבושה,13 יארזו את מיטלטליהם, יקחו את ילדיהם האהובים ויפסעו בדרך הקצרה משולי הכביש אל מרכז הכיכר. ושם, במקום המפגש המסורתי של הקהילה, הם ישמיעו לאוזני כל את שוועתם לקורת גג, ועל הדרך ישדרו לשכניהם ובני עירם את המסר: חושבים שאתם כל כך שונים מאיתנו, נעלים עלינו, חסינים? מתביישים להודות שגם החיים שלכם הפכו בלתי נסבלים? אם תסבלו את זה, הילדים שלכם יהיו הבאים בתור.

ראשית, עדכון.

ביוני פרסמתי כאן פוסט "התגובה שלי מכבדת את הבלוג ואת קוראיו" עם הצעה להפצת הרעיון בעולם ה WordPress.

אלעד זלומונס (ממייסדי בלוגלי ז"ל) הרים את הכפפה וכתב תוסף. אלעד העלה את התוסף למאגר התוספים של WordPress ואני הקמתי אתר עבור התוסף info.org.il/respect

כל זה קרה בתחילת המאבק לצדק חברתי ולכן לא התייחסתי לכך כאן אבל אם אני מעלה רעיון חדש, אני חייב להתייחס לקודם ולהודות לאלעד על היוזמה ועל שיתוף הפעולה.

ועכשיו לרעיון החדש.

אחד הביטויים שמציקים לי כל הזמן הוא "רק בישראל" או "רק הישראלים".

לפני כמה ימים היה קיטור בטוויטר על השירות הגרוע של חברות התקשורת. הפניתי את המתדיינים לחיפוש comcast (חברת תקשורת אמריקאית) כדי שיראו ש"לא רק בישראל".

כדי להבין ש"לא רק בישראל" או "לא רק בקנדה" או "רק אצלנו", צריך לקרוא מה קורה במקומות אחרים.  הבעיה היא שבשביל שזה יקרה, צריך להתאמץ. אני מציע גישה אחרת – חדשות רנדומאליות.

היכנסו לקישור Other News ותגיעו לגוגל חדשות בארץ רדומאלית. שמרו את הקישור.

בכל פעם שאתם משועממים או שומעים/חושבים "רק אצלנו" תקליקו על הקישור ותגיעו לאן שהוא בעולם.

בכל פעם שאתם תוהים על תהליכים גלובאליים תקליקו על הקישור ותגיעו לאן שהוא בעולם.

בכל פעם שאתם רוצים לדעת איך אחרים מדווחים על ישראל ומפרשים את החדשות והתהליכים כאן, תקליקו על הקישור.

אני מציע להפוך את הקישור לאפליקציה לסמרטפונים.

לא נראה לי שזה מסובך.

לגוגל חדשות יש פיד לכל מדינה. הנה הפיד של חדשות ניגריה באנגלית.

הנה רשימת הפידים באנגלית שאני הצלחתי לזהות:

en_gh, en_ug, en_ie, en_ng, en_et, us, en_ph, en_pk, en_my, en_zw, en_na, en_sg, en_ke, en_tz, en_il, en_bw, en_za, uk, in, ca, au, nz

כל מה שצריך זה לשלוף פיד רנדומאלי מרשימת המדינות שיש להן פיד באנגלית. אפשר גם לשכלל ולהציג פידים בשפת ברירת המחדל של הסמארטפון וגם את הפידים באנגלית.

על פי תנאי השימוש של גוגל, השימוש צריך להיות לא מסחרי. אם האפליקציה לא תציג פרסומות, אני חושב שלא תהיה בעיה.

מי מרים את הכפפה?