בערב שבת ראיתי בטוויטר שני ציוצים עוקבים בקשר לבית שמש. מייד הבנתי שיש משהו בטלוויזיה ורצתי להדליק ערוץ 2. שם שודרה הכתבה בית שמש: יורקים על תלמידת כיתה ג' ש"לבושה לא צנוע".

מייד התחילה התלהמות נגד החרדים ובית שמש. אלון גל הכריז שהוא מארגן הפגנה בבית שמש לתמיכה בילדה והוריה ונגד החרדים ובפייסבוק הוקמה הקבוצה אלף ישראלים עולים לבית שמש להגן על נעמה הקטנה.

אני חי בבית שמש כבר חמש עשרה שנה ומכיר את העיר די טוב. אקח אתכם לסיור מצולם בבית שמש. את תמונות צילמתי בבבוקר שלאחר שידור הכתבה.

זה הוא מספר בית בבית שמש

מספר הבית הזה מסמל את התנהלות עיריית בית שמש בכל התחומים. חוסר יכולת עקבי של תכנון וניהול.

בשכונה של הילדה מהכתבה נמצא בית הכנסת נצח מנשה.

אני מכיר אשה, עולה מארה"ב, מהמשפחות המרכזיות של בית הכנסת. ביום הזיכרון לרצח רבין היא אמרה שהרצח הוא קנוניה של השב"כ ושיגאל אמיר לא רצח את רבין. הקהילה הדתית לאומית האנגלוסקסית בבית שמש היא ימנית מובהקת. ימינה מהליכוד.

זה הוא רחוב ראובן הסמוך לבית הכנסת.

בתחילת שנות התשעים, כאשר הוקמה השכונה, באו לגור בה משפחה של ידידים שלי. היא מנהלת בחברת הייטק והוא עובד בפרסום. הבית הגדול יחסית במחיר הנמוך יחסית, בעיר שנמצאת בין תל אביב וירושלים משך אותם לבית שמש. אז בית שמש היתה בתנופה עם תחושה של תקווה. לפני עשר שנים בערך הם נשארו החילונים היחידים ברחוב. כבר לא היה להם נעים לכסח את הדשא בשבת. הם עברו לבית בשכונת הרחבה באחד ממושבי האיזור. החילונים לא עוזבים את בית שמש בגלל החרדים. הם עוזבים בגלל שיש להם פחות ופחות שכנים חילונים ופחות ופחות שותפים לחינוך ותרבות בעיר.

שלוש דקות הליכה משם נמצא בית הספר.

בצד ימין של התמונה נמצא בית הספר "אורות – בנות" ובצד שמאל, בצמוד לבית הספר, בנין מגורים שבו חיים חרדים.

חוסר היכולת התכנונית של עיריית בית שמש מתבטא גם כאן בחוסר מחשבה על האופן שבו ניתן לאפשר לאוכלוסיות שונות לחיות אחת ליד השניה.

הילדה לומדת בבית הספר הממלכתי דתי תורני "אורות בנות"

ואם יש "אורות בנות" כמובן שיש "אורות בנים"

מה הם בתי הספר האלה?

אלו בתי ספר יסודיים, חצי ממלכתיים, חצי פרטיים שבהם לומדים בנפרד בנים ובנות.

רגע, אבל הם לא חרדים! למה הם מפרידים בנים ובנות כבר בבית הספר היסודי?

הציונות הדתית הלאומית, זאת המותקפת על ידי החרדים הלא ציוניים, נמצאת בתהליך קבוע ומתמשך של התחרדות והפרטה.

בתי הספר של המדינה בזרם הממלכתי דתי לא מספיק דתיים בשבילם. לכן הם מקימים לעצמם בתי ספר חצי פרטיים שבהם הם מפרידים את הבנים והבנות. בתי הספר האלה גם יוצרים הפרדה מעמדית-כלכלית בין אלה שיכולים להרשות לעצמם בית ספר פרטי ובין אלה שלא.

הפרדת בנים ובנות בגיל בית ספר היסודי נתפש בעיני כ"הדרת נשים" הרבה יותר מאשר אי הצגה של תמונות נשים בציבור.

ההורים של התלמידים והתלמידות בבתי הספר האלה הם ברובם אנגלוסקסים, ימנים מבחינה פוליטית התומכים בהתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל (אני קורא לזה "כיבוש"), שנמצאים בתהליכי הקצנה דתית שגורמת להם להפריד בין בנים ובנות כבר בגיל בית הספר היסודי.

הכיבוש המשחית כל פינה במדינה והאלימות כלפי הערבים שבה הם תומכים עושה סיבוב ופוגע בהם בחזרה. הם תומכים במדיניות יד קשה כלפי ערבים ויד רכה כלפי יהודים. עכשיו היד הרכה כלפי היהודים האלימים לא מגינה עליהם מפני השכנים שלהם – יהודים אלימים.

אני חושב שראוי להתנגד לאלימות כלפי כל אדם.

אבל – הילדה הזאת היא חלק מקהילה שאני מתנגד לרוב הערכים שלה. לפני שאתם, חברי השמאלנים, רצים להגן על הילדה, כדאי לכם להכיר את הערכים והפעולות של הוריה.

אולי זה יגרום לכם לא למהר לבית שמש ולתמוך בהם.