לשאול לפני שלא מסכימים

By | 29 בדצמבר 2011

היום הפנה ירון מ-ספק סביר בטוויטר אל הגראף היררכיית אי ההסכמה של גראהם.

בירור קצר העלה שהמקור הוא וויקיפדיה. בקשה מהמתרגם אסף כהן (מרמיט – תנו לו עבודות תרגום. הוא טוב!) הניבה תרגום זריז. קצת עבודת פוטושופ שלי והנה הוא בעברית. (קליק על התמונה להגדלה)

אם אתם מוצאים את סגנון ההגבה שלכם בשלושת רמות העליונות, מצויין. אם לא, כדאי לכם להשתפר.

לא הכרתי את הגראף ואת גרהם אבל שנים של חיים (גם) באינטרנט עוררו אצלי הזדהות מיידית.

יש לי רק תוספת אחת, והיא השלב שלפני אי ההסכמה.

הרבה פעמים, אי הסכמה נובעת מאי הבנה. לא כולם כותבים תמיד ברור ומדוייק.

אם חשוב לי להביע אי הסכמה, אני מנסה קודם לברר עם הכותב שהבנתי נכון את מה שהוא כתב. הרבה פעמים מתברר שהכותב לא היה ברור מספיק והוא מתקן ואז אין טעם באי ההסכמה. הזמן שלוקח הפינג פונג של הבירור גם מאפשר לי זמן להירגע. לפעמים התחושה של אי ההסכמה הענקית והרוגז מתמוססים.

– – –

ועוד דבר. מכיוון שמקור הקובץ באנגלית הוא בוויקמדיה, ניסיתי להעלות את הגירסה העברית של הקובץ לשם. לא הצלחתי. אני יודע, אני טיפש. הנה הקובץ. אם יש מישהו שיותר מיומן ממני בדברים האלה מוזמן לעשות זאת.

5 thoughts on “לשאול לפני שלא מסכימים

  1. עודד גלעד

    תודה רבה חנן ואסף.

    אני חושב שלהציג את ההירארכיה הזאת כפירמידה זו טעות בהיבט הגראפי, המעניקה משקל רב במבחינת השטח, דווקא לערך השלילי שזוכה למקום ביסוד הפירמידה.אני מציע להפוך את הפירמידה לסקאלה, כלומר מלבן שעליו מסומן סולם ערכים מהנמוך ביותר לגבוה ביותר. את הצבע האפור, אם אפשר לקרוא לאפור צבע, הייתי מעניק דווקא להשמצות האישיות.

  2. ויקיפד

    שלום לך, אני אעלה את התמונה חזרה לויקישיתוף, אם תסכים לשחרורה תחת cc-by-sa-3.0 או כל רשיון חופשי אחר. יש גרסת svg?

    [אין לי גרסת SVG. אני משחרר את התמונה באותו רשיון של היצירה המקורית – Public Domain]

  3. Pingback: » זה » וובסטר – הבלוג של חנן כהן

  4. יונתן

    עצם קיום הפילוח הזה לרמות של אי הסכמה הוא חשוב מעין כמוהו. לא אחת הייתי אותו אדם שמצטרף לויכוח של חירשים ומעיר שהביקורות הן ברמות שונות, ושמסיבה זו גם התגובות להן אינן מתאימות או רלונטיות.

    עם זאת, אני רואה בעייתיות בצורת הפירמידה, לא בגלל השטח הויזואלי (כפי שהעיר עודד) אלא בגלל הרמיזה *לאיכות* מהותית גבוהה יותר ככל שעולים. קראתי את ההסבר המקורי ואני מבין שצורת הפירמידה אמורה לשקף מיעוט גובר והולך של מקרים ככל שעולים ברבדי אי-ההסכמה, אבל בכ"ז קל מדי לפרש אותה היררכיה איכותית פסקנית, סופית, וטוטאלית.

    עקרונית, בעולם של אמת גיאומטרית אחת ומסודרת ואנשים החותרים אליה, ההירכיה של הפירמידה היא אכן עולה ברמת איכות ככל שעולים בה (ואין מחלוקת מצידי שהשמצות ואד-הומינם הן בהחלט מאיכות נמוכה). אבל כאשר אנו מגיעים לקטגוריות טיעון נגדי ולהפרכה, יש הרבה אפור. אם הויכוח הוא אמפירי, סביב מספרים או מתמטיקה, ניחא. אבל אם למשל נכנסים למדעי החברה, ענייני פילוסופיה, משפט, ערכים, מדעי המדינה, כלכלה, סידור עולם רצוי או אידאלי, *המשמעות* של טיעון נגדי ו/או של הפרכה הוא יחסית נזיל.

    אחד הויכוחים, למשל, שאני רואה תדיר בענייני חברה וכלכלה, הוא בין מישהו עם תפיסה מאוד ברורה ודוגמטית לגבי "מה שצריך להיות", לבין מישהו שמציע פתרון מתוך פרגמטיות, במציאות של ריבוי דעות סותרות. לדידו של הראשון, הפרכה של השני אינה כזו, ולהפך. *עצם העובדה* שיש ריבוי דעות, היא נחלת פרדיגמות סותרות בין סוג הטוען הראשון לבין הסוג השני. (ההתמודדות עם המצב הזה מתועד כבר ברפובליקה של אפלטון…).

    לכן, יש תחומים שבהם הרבה יותר מורכב לטעון שהבאת סתירה, למשל, היא משמעותית "נמוכה" מטיעון נגדי או הפרכה. (*יש* תחומים, אין הכוונה שזה כך בכל דיון…)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *