אני מתכוון לכתוב פוסט על RSS (לפחות אחד) אבל אני לא בטוח לגבי הבחנה בסיסית שהגעתי אליה ולכן אני פותח כאן את השאלה לדיון.
בניגוד להרגלי כאן בבלוג, התגובות לא דורשות אישור והן יופיעו עם שליחתן.
ובכן, לנושא.
הטענה שלי היא שהיום יש שלושה אופני צריכה של מידע ברשת.
הראשון הוא באמצעות מקורות מידע גדולים וראשיים כגון אתרים חדשות גדולים.
השני הוא באמצעות הרשתות החברתיות שבהן מידע צף ועולה ומגיע לאנשים אם הוא מספיק פופולארי. המידע מגיע אל הצרכנים ברמה גבוהה של מקריות. צרכני מידע מהסוג הזה גם צורכים מידע מאתרי חדשות גדולים.
אופן צריכת המידע השלישי הוא על ידי RSS. הצרכנים בוחרים את מקורות המידע שלהם ועוקבים אחר העדכונים. בדרך כלל הם עוקבים אחרי הרבה מקורות מידע. הם גם צורכים מידע מאתרי חדשות גדולים ומהרשתות החברתיות שבהן הם חברים.
מה דעתכם? האם ההחבנה הזאת נכונה?
עדכון. תודה על התגובות החשובות.
אני "מקבץ" ומעדן את האבחנה שלי ומבקש את תגובותיכם להבחנה החדשה.
יש שני סוגי אנשים.
הסוג הראשון אומר "יש יותר מדי מידע בעולם. אני אתן לרשות החברתיות שלי לסנן אותו בשבילי ולהציף את מה שחשוב. אם לא ראיתי את זה, לא נורא".
הסוג השני אומר "יש הרבה מידע בעולם. אני צריך חלק מהמידע הזה. אני יודע באיזה ערוצים נמצא המידע הזה ואני לא רוצה לפספס את מה שעובר בערוצים האלה".
מה דעתכם עכשיו?
נשמע פשטני קצת, ולדעתי יש צורך להבחין בין אופן הצריכה לבין מה שנצרך. אם הטענה שיש קשר ליניארי או דירוג בין שלושת האופנים ויש אסקלציה מהראשון לשני לשלישי?
מספר 4:
קבלת מידע בדוא"ל מאתרים בהם הותרת מרצונך את כתובת הדואר שלך. זה אולי נורא 2008, או שנה אקראית אחרת מהעשור הקודם, אבל ניוזלטרים מספקים בדחיפה המון מידע.
והערה: יש חפיפה פונקציונלית בין קבלת עדכונים בפיד מדפים שעשית להם לייק, לבין קבלת עדכוני RSS. בשנה האחרונה במיוחד מוצא את עצמי רואה את פוסט או כתבה מפורסמים עם קישור בפייסבוק מייד עם עדכונם בקורא RSS
שתי קבוצות (אתרי תוכן, רשתות חברתיות) שיש בינהן חפיפה כמו למשל http://pinterest.com/ http://www.newsvine.com/.
RSS הוא טכניקה/טכנולוגיה שבוא אני אוגר את כול המידע שאני רוצה(?) לצרוך לנקודת גישה אחת (אני מלכת הכוורת, הכול מגיע אליי, אבל בלי צבע (סטייל/מראה, לפחות חלק מהתמונות, פרסומות)) לעומת גלישה לאתרים שונים (אני דבורה, קופצת מפרח לפרח, לחלק מהפרחים אין צוף (תוכן חדש), הרבה צבע).
שמתי לה שהאבחנה בין push ל pull. בין דוחף מידע למושך מידע בשתי האחרונות הופכת להיות שולית.
אני מסכים עם האבחנה. מוסיף: אני עושה שימוש בכמה רשימות תפוצה, העיקרון בהן הוא להנחתי מבוסס על כלכלת מתנה. בדומה לרשתות חברתיות.
יש דמיון בין צריכת מידע בפייסבוק לבין הרשמה על ערוצי רסס בכך שאתה מקבל מידע גם מחברים וגם מדפים שעשית עליהם לייק או נרשמת אליהם.
חוץ מזה, אני די מסכים עם האבחנה הזו.
מצטרפת לנדבי בהערה שהאימייל עדיין קיים.
ולגבי רשתות חברתיות, מקריות זה לא לגמרי נכון. אם עושים לייק/סבסקרייב/פולואו, זה מאפשר לך לעקוב באופן די שיטתי אחרי התכנים שמפורסמים (בתלות בהרגלי השימוש שלך, ובמקרה של פייסבוק בהעדפות של האלגוריתם שלהם).
אני חושבת שהבעיה היא שהתוכן הזה טובע בשיתופים של החברים שלך, שזה תוכן שלא ביקשת אותו ולא התמתנת עליו.
לדעתי זאת אבחנה מאוד מדויקת ואני כבר הרבה זמן מתלבט בנושא ותוהה האם יש קורולציה בין אופני הצריכה לסוג האנשים שצורכים או שלא,
הקבוצות האלה קיימות ללא ספק אבל לגמרי לא בטוח אם ואך אפשר לתייג אותן
גם אני מסכים לגבי התוספת של אימייל. אני לא חושב שזה "2008".
מעבר לRSS (או לצרכני מידע שלא יודעים איך לתפעל RSS או בכלל מה זה – ויש לא מעט כאלה) שיטת הסימניות הישנה גם היא קיימת. לא בהכרח מדובר באתרי חדשות גדולים.
לאנשים רבים יש רוטינת בוקר/ערב עם הקפה/תה – בה הם עוברים באופן שיטתי על רשימת אתרים שהם סימנו מראש כדי לברר מה התעדכן בהם. אפשר לומר שזה סוג של RSS ידני, אבל בהבחנת משיכה-דחיפה – הקישור למידע לא מגיע לצרכן אלא הצרכן הולך לחפשו לבד במקומות מוכרים.
יש גם מנוע חיפוש וכמובן אגרגטורים, בין אם אגרגטורים נישתיים כמו Hacker News ובין אם אגרגטורים כללים כמו reddit ו Digg.
אתה מדבר רק על מידע "חדשותי"? כי אני חושבת שחלק ניכר מן המידע הכללי שעובר ברשת, מגיע לצרכנים דרך הוויקיפדיה, שהיא לא בדיוק רשת חברתית (למרות שיש שם אינטראקציה בין העורכים השונים) ובטוח שאין בה "תחרות פופולריות" (ניתן למצוא בה גם ערכים על נושאים איזוטריים); היא אינה כלי חדשות מסורתי שמופעל על ידי בעלי הון והעיתונאים שעובדים בשבילם; ולמרות שה-RSS הוא כלי (כלי שדרכו אני יכולה גם לקלוט תקשורת מסורתית וגם מדיומים יותר אינטראקטיביים כמו בלוגים) – היא בד"כ דווקא לא נתונה ל-RSS
כל הדיבור על "מידע" קצת מטעה לדעתי. לדעתי רוב האנשים לא יגדירו שהם צורכים מידע, במיוחד לא בפייסבוק. בפייסבוק אנחנו מנסים למצוא בידור, קשר, להעביר את הזמן. אני מוצא את פייסבוק מאוד לא יעיל בשביל "לדעת מה קורה" אבל בכל זאת אני חוזר ומדפדף בו. אבל זה אולי כי אני שייך לסוג מספר 2 שמחפש מידע בערוצים אחרים…
נראה לי שרסס משמש בעיקר צרכנים כבדים של מידע איכותי, ופחות להתעדכנות כללית בחדשות. ככה לפחות ההתרשמות שלי ממעט צרכני הרסס שאני מכירה.
לחדשות באמת עדיף סוג של עיתון, בין אם מסורתי (עורכים מקצועיים), חברתי (עורכים חברים), או קהילתי (reddit או קהילות וירטואליות נושאיות שגם מציפות חדשות).
כמעט כל הרסס שלי הוא דברים שאני בטוח אקרא. כמעט כל שאר מקורות המידע שלי הם דברים שרק אסרוק את הכותרות למקרה שאולי משהו יעניין אותי.
כשאני במצב ריכוז נמוך אני סורקת את twitter או reddit או קהילות, ושומרת מעט דברים ל-instapaper. כשאני במצב ריכוז (וזמן) טוב, אני קוראת את הרסס או את מה ששמרתי ב-instapaper.
אז לדעתי: רסס לאיכות, השאר לכמות.
האבחנה בין סוגי צריכת המידע טובה. אולי אפשר לחלק את זה בעוד דרכים, אבל נראה לי שזה מודל טוב שעוזר להבין את העולם ולהתמודד עם שאלות ובעיות.
לגבי סוגי האנשים, חסר לי הסוג של "המקשיבים למומחים". כדאי לקרוא להם אחרת, אבל הכוונה לאנשים שאומרים: יש הרבה מידע בעולם, ואני- מי אני, מה אני? אני אקשיב למומחים שיבחרו ויסננו את המידע עבורי, וגם יביעו את דעתם כי הם מומחים.
אנשים כאלה צורכים מידע בעיקר באתרים הגדולים, וכן בתקשורת הממוסדת: טלויזיה, עיתונות, רדיו.
מסכים לחלוקה שלך, ולסדר העדיפויות.
הייתי בהחלט מוסיף, כמו שראיתי שכבר העלו כאן, את הניוזלטר של ארגונים ואתרים, אני מנוי לאחדים וזה מקור מידע מצוין.
יש אתרי חדשות שאינם מייןסטרימים, אשר משמים מקור לא אכזב – מטל שניידר, דרך העוקץ – וכך הלאה במרחב הקשת הפוליטית.
אין ספק יש צורך ב"סוכן-מתווך" מידע כיום, כי עומס ופיזור המידע הם כ,כ גדולים, כך שלמחפש/ת האקראי, קשה להגיע למבחר מעודכן ורחב של מידע.
גמני מחפש כלים טכנולוגיים המסייעים ל"סוכן-מתווך" שאני, בנושא הערבים בישראל. אני נעזר בכמה כלים, אבל עדיין לא מרוצה…אשמח להתעדכן ולרחיב את השיח
אני חושב שצריך להפריד בין תחומי ידע שונים. מידע שונה אני צורך ממקורות שונים ובצורות שונות. מידע כללי שחשוב לי להיות מעודכן בו אני כנראה אשאב מאתרי חדשות, מצד אחד, אבל לא ארשם לרסס שלהם. מידע בתחומים ספציפיים, או דרך אנשים ספציפיים, שמעניין אותי אני כנראה אהיה מנוי לרסס (שזה סוג של המקבילה של להיות מנוי על מגזין שמתמחה בנושא מסוים). מידע בתחומים שפחות מעניינים אותי אני כנראה אסתפק במה שיזלוג אלי דרך רשתות חברתיות.
כלומר, אנשים שלא מאוד חשוב להם להיות מעודכנים בענייני דיומא, אולי לא יכנסו לאתרי חדשות ויסתפקו במה שמגיע אליהם דרך פייסבוק או מיילים.
אולי ההקבלה למדיה ישנה תעזור פה – לקרוא עיתון יומי (באופן קבוע או ספורדי), לעומת קנייה ספורדית של מגזין שמתמחה בתחום מסויים, לעומת מנוי על מגזין שכזה, לעומת צפיה ספורדית בחדשות הערב, לעומת הסתפקות במה ששמעתי דרך אנשים שאני מכיר.
Pingback: מה קורה למותגים שחושבים שפופלריות היא המדד העיקרי לאיכות? « דורון וולף – הדלת האחורית
מסכימה עם העידכון, ומשתייכת לסוג השני. אני צריכה RSS כדי להתעדכן במקורות מידע שונים ומגוונים ש*אינם" ברשת החברתית שלי או בעיתון גדול, ואותם אני מלקטת לאורך השנים.
ניסיון למודל קצת אחר. מציע לראות את זה דו שכבתי:
ברמה הראשונה אתה בוחר אם אתה הולך למידע או המידע בא אליך (פול/פוש, מאחר ואלו מונחים שמוגזרים מנקודת ההשקפה של התוכן). פול נמצא במגמת ירידה מתמשכת כבר יותר מעשור. למעשה הוא רלוונטי רק לאתרי יעד גדולים ועשירים. ווינט או יוטיוב הם אותו דבר במובן הזה (אם נתעלם לרגע מזה שיוטיוב הוא גם רשת חברתית כשלעצמו)
ברמה השנייה, פוש (האתר דוחף, אתה מושך) מתחלק לשני סוגים שאני מציע לקרוא להם:
1. curated – היוזר אוצר לעצמו ערוצים שמעדכנים אותו דרך רסס או אימייל (וגם באימייל יש ניוזלטרים, אלרטים, סרצ' אלרטס…).
2. organic – היוזר צורך אייטמים וערוצים שנדחפים אליו דרך הרשת החברתית שלו באופן "טבעי".
סוגי האנשים שאתה מדבר עליהם נבדלים ברמת השליטה שהם מנסים ליצור על הפוש שלהם. זה דורש יותר אנרגיה אבל זאת "צרכנות יותר נבונה". קצת כמו מה שאומרים על עיתונות חינם – זה שזה מגיע אליך ליד ובחינם, לא אומר שאתה צריך להתחיל לאכול חרא
אתייחס לסוגי האנשים –
ברור שאין רק שני סוגים של אנשים, כולנו נמצאים איפשהו על ספקטרום, גם בהרגלי צריכת התוכן שלנו וגם הם, ההרגלים, משתנים מעת לעת. יש עדיין כאלה שנותנים לגוף אחד מרכזי (או כמה גדולים בודדים) לקבוע להם את מה שנכון לדעת והם על קצה הסקאלה וגם אלו שלא צורכים תוכן חדשותי כלל, מגדירים את הקצה.
קצה אחר מוגדר ע"י אלו שנותנים רק לחברים שלהם בפיד להזרים להם את מה שחשוב וגם שם הם מסננים רק את החברים שאומרים את מה שהם רוצים לשמוע.
אחרים מחברים לפיד, דפי תוכן מגוונים מכל העולם, בחומי עניין שונים (אני למשל) ומפסיקים לצרוך תוכן חדשותי ערוך.
Pingback: » מה יחליף בשבילי את גוגל רידר? » וובסטר – הבלוג של חנן כהן
Pingback: דורון וולף - הדלת האחורית | מה קורה למותגים שמונחים ע"י פופולריות
Pingback: הדלת האחורית | מה קורה למותג שמונחה ע"י פופולריות
Pingback: מה קורה למותג שמונחה ע"י פופולריות - הדלת האחורית