לקוראים מהעתיד – קצת הקשר לפוסט. בימים אלה מתרחשת מהומה ציבורית בעקבות חקירה על קשרים מיניים בין זמרים מפורסמים ובין קטינות, ויש גם סמים.
לפני כמה זמן ראיתי איזה סרט תיעודי על זמר או להקה ומישהו אמר משהו כמו "אדם מפורסם אף פעם לא אוהב באמת ואף פעם לא יכול לקבל אהבה באופן אמיתי. אפילו עם הקרובים לו ביותר, הוא אף פעם לא יהיה בטוח שאוהבים אותו בגלל מה שהוא והם לא רוצים ממנו משהו. אדם מפורסם הוא אדם מבוהל וחסר ביטחון בסיסי".
כשאדם הוא מפורסם, מתקיימת סימביוזה בינו ובין המערכות החברתיות והכלכליות סביבו. הוא משרת אותן והן משרתות אותו. הגבול בין המפורסם ובין המערכות מטשטש, דבר היוצר מסלול ישיר לחיים חולניים וליחסים חולניים.
אני יודע שבשביל להיות אדם מפורסם שפוי צריכה להיות תשתית נפשית חזקה מאד והתעקשות עקבית ונחרצת לפעול נגד כל המנגנונים שהחברה מפעילה על מפורסמים.
אני חושב שלהיות אדם מפורסם שפוי זו משימה בכלל לא קלה. אפילו מאד קשה.
הנה משהו שאני רוצה להגיד לילדים שלי, ואני חושב שלא אמרתי להם אף פעם – אל תהיו מפורסמים. הפוטנציאל לחיים רעים הוא גבוה מאד. ואם במקרה ייצא לכם להיות מפורסמים בעקבות איזה כישרון, תחשבו טוב טוב על מה שאתם עושים. זכרו שהכישרון והביטוי שלכם הוא מה שחשוב ולא הפרסום שהוא התוצאה שלו. נסו להיות חזקים ואל תתנו למערבולת הפרסום לסחוף אתכם.