|
|
 6 בספטמבר, 2008 תגובות (0)כדאי לקרוא כתיבה בבלוג בהכרח מלווה את ההתרחשויות האקטואליות, אם במציאות החיצונית ואם במציאות הפנימית של הכותב. אבל, לא כל מה שנכתב בבלוג רלוונטי רק לרגע הכתיבה. יש דברים שיש להם ערך ומשמעות מעבר לרגע. וזה היה השיקול שלי בבחירת הקטעים הבאים. מקווה שתהנו. הקישורים מסודרים על פי סדר כתיבתם. הקטעים מדצמבר 2005 ועד לדצמבר 2006 פורסמו בבלוג שלי באתר "רשימות". מה גורם לרעיון להיות ויראלי? כדי שרעיון יתפשט, הוא צריך להישלח ולהתקבל. כך אפשר לשפר את התגובות לכתבות שני סוגי ביקורות נפוצות על האינטרנט הישראלי. ביקורת אחת היא על תופעת התגובות לכתבות (טוקבקים). הביקורת הזאת נכתבת בדרך כלל על ידי עיתונאים שלא אוהבים שהכתיבה של "העם" מתווספת כזנב למאמרים המלומדים שלהם ומופיעה באותו הדף. ביקורת שניה היא על כך שבישראל לא פורחים הבלוגים, יומני האינטרנט, כמו ש"שם", בחוץ לארץ דובר האנגלית. במקום להתלונן כל הזמן, כדאי להסתכל על המצב הנוכחי והגורמים לו ולחשוב על פתרונות אפשריים. הטוקבקים הם דיון שמתנהל בעקבות מאמר או ידיעה באתר חדשות. חלק מהגולשים מסתפקים בתגובה לכתבה, אך אחרים מנהלים דיון בינם לבין עצמם. בכל יום נכתבות באתרי חדשות ישראלים עשרות אלפי תגובות. למה התגובות כל כך פופולריות בישראל? אל תשלחו לי רק תמונות או קבצי PDF ארגונים שולחים באימייל הזמנות לכנסים ואירועים או פרסומים שלהם בצורת קובץ תמונה או בקובץ אקרובט (PDF). השיקול העיקרי שלהם הוא ש"זה ייראה יפה" במקרה של הזמנות או "שלא יוכלו לשחק עם הקובץ" במקרה של מסמכים ופרסומים. שאלות מה מבפנים? מה מבחוץ? הסיפור האמיתי פעם היו הרבה באמצע, מעט למעלה ומעט למטה. ידענו שהמדינה פועלת לטובת רובנו. ידענו שלילדים שלנו יהיה יותר טוב מאשר לנו. מחשבה חדשה על ליסינג, פראיירים וסולידאריות בינואר הסתובבה באימייל עצומה נגד העלאת שווי מס לרכבי הליסינג. לא יודע למה נזכרתי בה עכשיו, אבל פתאום הבנתי משהו לגביה שלא חשבתי עליו קודם. האם כל הבלוגרים שמאלנים? ניסיתי לבדוק את תחושת הבטן שלי בנתונים מספריים. העניים יהיו יותר עניים והעשירים יהיו יותר עשירים אם תמשיך המגמה הנוכחית, העשירונים השמיני ומטה ימשיכו לתרום מההכנסות שלהם לעשירונים התשיעי והעשירי. שותפות בדרך ובתוכן – התחלה של טיוטה של מניפסט לשנות את המציאות, דבר ראשון הניחי בצד את זכויות היוצרים.הבלוג שלך הוא לא עיתון. עיתונים מתחרים על מי יפרסם ראשון. בלוגרים שרוצים לשנות את המציאות לאותו כיוון הם לא מתחרים. הם שותפים. גם בתוכן. הם לא מבינים כח? אין פוליטיקה בלי פוליטיקאים. פוליטיקאים הם מקצועני הכח. לעשות כסף מבלוגים כל הזמן שואלים "איך אני ארוויח כסף מהבלוג שלי? מה המודל העסקי? האם לשים פרסומות? כמה כבר ייכנסו?". אלה לא השאלות הנכונות. השאלה הנכונה היא "ממה אני רוצה להרוויח כסף ואיך בלוג יעזור לי בכך?" הורים, ילדים, בלוגים משום מה, בשבוע האחרון נתקלתי במקרים האלה כת הסיינטולוגיה ואני מדי פעם אני מקבל אימייל (או אפילו טלפון) מאנשים שמוחים על כך שאני קורא לסיינטולוגיה "כת". צער וכעס המלחמה האמיתית היא לא ההתכתשות הקטנה והמקומית שאותה אנחנו חווים עכשיו. מה הם יעדי מלחמת לבנון השניה? לידיעת הקוראים מהעתיד: היום, 30 ביולי 2006, בניין בכפר קנא שבדרום לבנון התמוטט הבוקר (ראשון) לאחר שהופצץ על ידי חיל האוויר. במקום ישנם לפחות 54 הרוגים, מהם לפחות 37 ילדים, ועוד פצועים רבים. האם לסמוך על ממר"י? מאז הקמתו אני חשדן בנוגע לממר"י – The Middle East Media Research Institute התחושה שלי היא שמכיוון שהמכון הוא הבולט ביותר בשטח, ומספק את הסחורה בקביעות ובנדיבות, עיתונאים "אוכלים מכף היד שלו" בלי הרבה שאלות. גם לא קראתי מאמרים רציניים וגם קצת ביקורתיים על המוסד הזה. ומכיוון שאני לא מומחה בתחום לא היה לי כל כך מה להגיד על הנושא, חוץ מאשר להזכיר לעצמי להיות ספקן בקשר אליהם. בלונים ועפיפונים בהנחה שהגירסה הישראלית היא הנכונה, שואל את עצמו הבנאדם הסביר איך בני אדם סבירים, אפילו אם הם לבנונים, יכולים להפוך במחשבתם את הבלונים התמימים לנשק ישראלי אכזרי. המחשבה על כך החזירה אותי למקרה קטן שקרה לי בשבת האחרונה. טקסטים רהוטים, קריאים וריקים הרבה מדי פעמים, טקסט רהוט וקריא גורם לי להתבלבל ולחשוב שיש בו משהו חשוב וראוי להתייחסות. איך להפוך את הבלוג ליותר אפקטיבי בגוגל כשהתחלתי לבלוג על נושאי צרכנות, אחת המטרות שלי היתה להביא את הפוסטים שלי יותר גבוה בגוגל. יש לכם בלוגרול בבלוג? האם החלפתם את הכתובת של הבלוג שלי מרשימות לכאן? לא, זאת לא הנקודה של הפוסט שלי. זאת דוגמה לבעייתיות בניהול אחורה של מידע. מסע הקסם המסתורי הולך ונעלם התקשרתי בטלפון ליואב קוטנר וביקשתי ממנו עותק. הוא אמר לי שאין לו עותק והוא מניח שקשה מאד יהיה להשיג אחד. על פי קוטנר, התכנית מוקלטת על סרטים שאם לא מטפלים בהם כמו שצריך, הם פשוט מתפוררים. הוא אמר לי שאם יום אחד יחליטו לחלץ מהסרטים את התכנית, זו תהיה עבודת שחזור קשה ועדינה. איך מזהים אתר לא טוב קופסת חדשות נגללת כשה“חדשה“ האחרונה מלפני חודשיים אל תנהגו בזהירות נהיגה אחראית היא נהיגה אקטיבית. מסננת הפוכה היום חורים של המסננת קטנו ומדווחים גם דברים קטנים. כרטיס מועדון? אין לי! הקופאית: למה? אינטרנט – תשעשע אותי, תעניין אותי אתמול בקורס שלי בשתיל דיברנו על פרסום מידע באינטרנט. דיברנו על פליקר ויוטיוב וכאלה והיתה לי יציאה לא מתוכננת. אמרתי משהו כמו אתם מכירים את זה שאתם עייפים אבל לא הולכים לישון ויושבים מול המחשב בלי שום מטרה או משימה ומקליקים מפה לשם ומצפים שהאינטרנט ישעשע אתכם? שיביא לכם משהו מעניין? מחר הוא (גם) יום הנכבה אתמול נסעתי עם אבא שלי ועצרנו ברמזור בצומת פלוגות שליד קרית גת. חתלתולים בחינם – NOT אכן, כל הדברים הנפלאים שהרשת מציעה לנו בחינם הם כמעט אף פעם לא בחינם. ”אף אחד לא מקליק על פרסומות“ הפרסומות הן המשך של החיפוש ואי מציאת התשובה בדף. Whodunnit מת לי עצמי מוזר לקרוא בלוגרים שנלחמים על זכותם לא לדעת מה קורה בכרך החדש של הארי פוטר. נימוסי טלפון קלוקלים הוא/היא: שלום חנן. מה שלומך? אני: תלוי מי שואל. דור שלם ללא תיעוד אישי אתמול הבן שלי ביקש ממני להכיר טוב יותר את סבתא שלו, אמא שלי. אמא שלי מתה לפני יותר מעשרים שנה, הרבה לפני שהבן שלי נולד. אמנם הסחת דעת יובל דרור שואל בגלוב האמנם הסחת דעת? ומתייחס לאמירה המיוחסת ליוסי ורדי ”הכנסות הן הסחת דעת“. שיחות הן שווקים שלום, מדברת שני ממשרד פרסום (מאד מאד גדול). ביקשו ממני להכין הרצאה על הקלוטריין מניפסטו ואמרו לי שאתה המומחה בנושא הזה. אינטרנט = דמוקרטיה זה מה שצריך להיות כתוב על הסטיקרים ועל הבאנרים ועל השלטים ובמאמרים ובטוקבקים. האם כדאי לפרסם באינטרנט? שאלתי את המאזינים איך היתה חווית החשיפה לתכנים. שאלתי את המקריאים איך היתה חווית ההקראה. אף אחד לא נהנה. איפיון אתר אינטרנט במשפט אחד לא כל דבר הוא ספאם קודם כל, המילה ”ספאם“. המילה הזאת, כשהיא משולבת בשיחה על האינטרנט מייד מערפלת את השיחה. גוגל האהוב והמוּכּר לא חשוב מה כתוב על המודעות של קוקה קולה, חשובה החשיפה התמידית שתהפוך את קוקה קולה למשהו מוכר ומתוך כך, באופן אוטומטי, לאהוב. זכותי לכתוב משהו משפיע ומקורי כאן, אם זה לא מקורי, לא נכתוב. איך ליצור מוניטין בלי לקוחות מכיוון שלא היתה לי הכשרה מקצועית עם תעודות למה שרציתי לעשות, היתה לי בעיה ”למכור“ את שירותי. על עתיד הדיווח המקצועי לא ”עיתונות מקצועית“, לא ”עיתונות ממוסדת“, לא ”תקשורת ממסדית“, לא ”עיתונות מודפסת/משודרת“. לפני שאתם סוגרים את החלון – תצאו מהחשבון כל כך הרבה פעמים הדרכתי אנשים בסדנאות מחשבים וכל כך הרבה פעמים אמרתי להם ”לפני שאתם סוגרים את החלון – תצאו מהחשבון“. והם לא עושים את זה. הם ממהרים הביתה בסוף יום לימודים מעייף. והאדם הבא פותח את המחשב בכיתת המחשבים והופ – הנה הבלוג או האימייל שלהם. איך לתקן את העולם בעזרת בלוגים תיקון העולם בעזרת בלוגים מעסיק אותי מאז תחילת 2006, כשהחלטתי להתגייס למען מפלגת העבודה. למה חומוס מחמיץ? לפני כמה זמן עלתה במוחי השאלה הזאת ועדיין לא נמצא לה פתרון. ”אני לא מוכן לשלם למי שלא קורא בלוגים“ הפוסט הזה הוא משל שמתחיל כסיפור טכנולוגי ומסתיים בלקח עסקי. כתיבה תמורת תשלום יחד עם כניסת האינטרנט התאפשר ביטוי ציבורי אותנטי. פורומים, בלוגים וכו‘. עכשיו כל אחד יכול לכתוב ולפרסם. ופתאום העיתונאות של העיתונות המסחרית כבר לא נראית כל כך אותנטית. הטרדה מאיימת – כדאי להכיר כדאי שגם אתם תכירו את המושג. ואם מישהו או מישהי פונים אליכם ומספרים לכם סיפור כזה של טירטור והטרדה באינטרנט, תסבירו להם שהחוק לצידם, שיש חוק למניעת הטרדה מאיימת ושיפנו לעורך דין. קשה להשתחרר אימוץ אמיתי של המניפסט משמעותו מתן אפשרות לאנשים אחרים לספר עליך מה שהם רוצים, אצלך בבית. האם דב חנין הוא העמיר פרץ החדש? עכשיו עולה כוכב חדש בשמי תל אביב, והרבה מהחברים שלי מהאינטרנט חושבים שדב חנין יביא גאולה לתל-אביב. למה הם עושים את זה??? זה מתסכל כי אנחנו רואים שמושקעים משאבים (לפעמים המון משאבים) בתוצר לקוי ואנחנו יודעים שהיה אפשר לעשות אחרת, טוב יותר.  
4 באפריל, 2007 תגובות (0)ומה יקרה אם מחבלים יהרגו לך מישהו קרוב? בכל פעם שהטונים בשיח נגד השלום עולים, עולה גם השאלה שבכותרת. אז הנה דוגמה של מישהו אמיץ, ערבי אמנם, שנאלץ להתמודד עם השאלה הזאת ופעל בדיוק בכיוון הנכון.
לדג נחש יש שיר בשם בלה בליסימה שבו מסופר על אישה חרדית שהגנה בגופה על מחבל. הוא מתחיל ככה: "זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך". מישהו צריך לכתוב שיר על בסאם עראמין. גם זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך.
23 במרץ, 2007 תגובות (0)מסע הקסם המסתורי הולך ונעלם
הבן שלי מנגן בתופים. ילד מוכשר כמו שד. לקראת הבר מצוה רציתי לתת לו מתנה מיוחדת. רציתי לתת לו הקלטה של הפרק על רינגו סטאר מהסידרה "מסע הקסם המסתורי" של יואב קוטנר על החיפושיות, ששודרה בגלי צה"ל בשנות השמונים. התקשרתי בטלפון ליואב קוטנר וביקשתי ממנו עותק. הוא אמר לי שאין לו עותק והוא מניח שקשה מאד יהיה להשיג אחד. על פי קוטנר, התכנית מוקלטת על סרטים שאם לא מטפלים בהם כמו שצריך, הם פשוט מתפוררים. הוא אמר לי שאם יום אחד יחליטו לחלץ מהסרטים את התכנית, זו תהיה עבודת שחזור קשה ועדינה. אני מניח שעשיתי עכשיו קוועץ' קטן בלב לכל מי ששמע בזמנו את "מסע הקסם המסתורי". אני מקווה שיום אחד, מוקדם ככל האפשר, יחליטו להעביר את 60 השעות של התכנית למדיה פחות מתכלה ונוכל לחזור ולשמוע שוב את הפרוייקט המופלא הזה.
30 בדצמבר, 2006 תגובות (3)מה הם החסמים לכתיבה עיתונאית בבלוגים בישראל? אני הנחיתי את השיחה הראשונה בכנס הבלוגרים והשאלה ששאלתי היתה "מה הם החסמים לכתיבה עיתונאית בבלוגים בישראל?" בזמן ההנחיה רשמתי לי ציטוטים קטנים של הדוברים והרי הם לפניכם. אני מקווה שלא עיוותתי את הדברים.
המסקנה שלי מהשיחה החשובה והמעניינת הזו היא שכדי שיהיו יותר בלוגים של אקטיביסטים, כדאי יותר לפעול שליותר אקטיביסטים יהיו בלוגים מאשר לפעול שהבלוגרים הקיימים יהיו יותר אקטיביסטים. וזו בעצם העבודה שלי.
פינוקים
הפינוק האישי יוצא מהלב ונכנס ללב. פינוק שהוא יותר מסך כל הפריטים המרכיבים אותו. אצל יואב וברכה, "יחס אישי" הוא לא סיסמה מנוכרת. יחס אישי הוא החיים עצמם. תודה.
20 בדצמבר, 2006 תגובות (7)אני שונא פאנלים
לכן, כשיגאל הציע לארגן כנס בלוגרים, התנגדתי לפורמאט של "סדנת מומחים" אלא הצעתי את הרעיון של ה Unconference שהתקבל מייד בלי ציוצים. בכל פעם שאני נפגש פנים אל פנים עם אנשים שאותם הכרתי רק דרך הטקסטים שהם כותבים, הפגישה העשירה את חוויית השיחה אונליין. כל שיחת טלפון שבה אין אפשרות לנסח ולתקן, שיחה שבה יש גם שתיקות ומבוכות, מטעינה את הקריאה שלי במטענים חדשים. אני מצפה בהתרגשות לפגוש בכנס אותכם, אנשים שההיכרות בינינו היא רק דרך המסך. אני מצפה לשיחה בפס הרחב של כל ספקטרום התקשורת הבין אישית הבלתי מתווכת. תקראו אצל יגאל את כל הפרטים. תבואו. מחכים לכם. נ.ב. הרעיון של כינוס בלוגרים במלון של יואב עלה אצל יגאל חמיש כאמצעי לפרסם את המלון, שכמו כל התיירות בצפון ספג מכה, ובגלל שהוא מלון מיוחד (בלי ילדים, בלי טלוויזיה ובלי דג מלוח בארוחת בוקר), קצת קשה לשיווק. וזאת עוד דוגמא להזניה של הבלוגים לכיוון המסחריות. אנחנו משתמשים בבלוגים שלנו ושלכם כדי לקדם אינטרס מסחרי! הנה, כתבתי את זה בפירוש ועכשיו אפשר לכסח אותי. אבל זה אינטרס מסחרי של חבר שלא ביקש את זה מאיתנו ובטח נבוך מכל המהומה. אז אולי בכל זאת זה בסדר.
10 בדצמבר, 2006 תגובות (0)איך לשנות חיים של אנשים באמצעות בלוגים בתחילת נובמבר פרסמתי בבלוג שלי ברשימות פוסט שכתב רונן גיל שהוא חולה בתסמונת אספרגר, על הרצף האוטיסטי. בתחילת דצמבר פרסם יואב גל פוסט בבלוג שלו ברשימות שבו הוא מספר על ההבנה שלו שרוב הסיכויים שהבעיות שלו בחיים נבעו מכך שהוא נמצא על הרצף האוטיסטי. משיחה עם יואב התברר לי שהוא קרא את הפוסט של רונן אצלי, יצר קשר עם רונן ומהקשר ביניהם נוצרה ההבנה ששינתה את חייו של יואב. שינוי בהבנה של חייו עד היום ואפשרות לשינוי של חייו מהיום. השיחה עם יואב מאד ריגשה אותי כי דרך הסיפור שלו חזרתי לסיפור שלי (וגם כי על ידי העתקה והדבקה של טקסט בבלוג שלי השתנו חייו של אדם). לפני חמש שנים, בת דודה שלי נתנה לי ספר בשם Driven To Distraction (בעברית הוא נקרא "מריטת עצבים") שמספר על תופעת ה ADHD אצל ילדים ומבוגרים. הכוח של הספר הוא בסיפורים האישיים של המטופלים של המחבר. דרך הסיפורים האישיים האלה קראתי את הסיפור האישי שלי והבנתי שיש לי ADHD. זו היתה חוויה משנת חיים. הבנתי את הבעיות שהיו לי עד היום. הבנתי שהחיפוש של מקורות הבעיה באין סוף שיחות עם פסיכולוגים היה לשוא. פתאום היה שם אחד לכל התופעות שחוויתי מאז הילדות ופתאום גם היה טיפול אמיתי. האנרגיה העצומה שהשקעתי בחיפוש ובבעיות שלי התפנתה לאנרגיה של עשיה ויצירה. ואיך זה קשור לבלוגים? מה שעבר יואב יכולים לעבור עוד אנשים. אני מניח שיש עוד המון אנשים שמסתובבים עם בעיות שאין להם בשבילן שם והם לא יודעים שאפשר לטפל בבעיות שלהם. אני בטוח שיואב נתקל בחייו במאמרים או בכתבות על ילדים ומבוגרים שיש להם אספרגר. מה שגרם לו להבין שהוא כזה היא הקריאה של סיפור אישי בגוף ראשון שאיתה הוא היה יכול להזדהות וקשר ישיר, אחד לאחד, עם אדם שכתב את הסיפור. אין סיבה שלעוד אנשים לא תהיה חוויה משנת חיים כמו של יואב. כל שצריך הוא שעוד אנשים יכתבו בלוגים ויפיצו את הסיפור האישי שלהם בגוף ראשון. אם יותר אנשים יכתבו את הסיפור שלהם, יש יותר סיכוי שהסיפורים יגיעו ליותר אנשים. אני מניח שחוץ מאשר אספרגר ו ADHD יש עוד תופעות רפואיות שאנשים "נורמאליים" חיים איתן אבל לא טוב להם בחיים. צריך למפות את אותן תופעות, למצוא את המקומות שבהם נמצאים אנשים עם אותן בעיות ולעודד אותם לכתוב. אני כותב "צריך" אבל כרגע אני לא אכניס את עצמי לעוד פרוייקט ענק. אני כותב אותו כאן, מקווה שאולי מישהו ייקח אותו הלאה, או שאולי אני אחזור אליו מאוחר יותר. אם יש לכם רעיון איך אתם יכולים לקדם את העניין, או כוונה להתחיל לפעול, אשמח לדעת כל כך.
7 בדצמבר, 2006 תגובות (0)בלוגים מצילים חיים – עובדה. הפוסט שלי – אוטיסט נודניק – הוביל לגילוי של יואב גל שהוא אספ"י. לא יכול להתחיל להסביר לכם כמה זה מרגש אותי. יש לי עוד הרבה לכתוב על המשמעויות של הסיפור הזה, אבל אני עדיין לא בשל לכך.
|
אודות האתר About hanan@info.org.il נייד: 0506.234863 RSS קבלת עדכונים באימיילחוק ההסדרים - איזכורים בבלוגים ובעיתונות |
השיחה האחרונה ב 
פאנלים מורכבים מקהל ומ-מומחים שיושבים מאחורי שולחן. אחד מהמומחים מדבר בעוד האחרים משתדלים להראות כמתעניינים בדבריו ולא לחטט באף. אני שונא להיות קהל של פאנלים ושונא לשבת מאחורי השולחן.
פועל על וורדפרס בעברית העיצוב מבוסס בחלקו על Arcsin והתאמה לעברית על ידי רן יניב הרטשטיין.