זוכרים שכתבתי שמאמרים ודיבורים על זכויות יוצרים הם דבר מאד מאד משעמם כי היוצרים לא נוכחים בהם? קרא אותי (כן, בטח) דוד פרץ ומציע מודל חדש ליחסי אמן וקהל בעידן הרשת. אני חושב שזה רעיון מדליק, אבל גם לא חדש.
לפני שנה כמעט שנתיים פנה ג'ייסון קוטקה לקוראי הבלוג שלו והודיע שהוא מתחיל שנת חופש שאותה הוא יקדיש אך ורק לכתיבת הבלוג. הוא ביקש מהקוראים שלו תרומות. אני תרמתי 20$. בשלושה השבועות הראשונים של השנה נתרמו 99.9% מהסכום הכללי שהסתכם ב 39,900$. אני לא מכיר מספיק את הכלכלה האמריקאית כדי לדעת אם זה הרבה או מעט.
אני הייתי תורם בשמחה סכום של 100 ש"ח או יותר לאמן שאני מכיר ומעריך. את דוד פרץ אני מכיר ומעריך ככותב טקסטים ברשימות אבל אני לא מכיר את המוזיקה שלו. חיפשתי בבלוג שלו ברשימות לינק כמו "המוזיקה שלי" ולא מצאתי. כדי שתכנית כזאת תצליח, המוזיקאי צריך להתאמץ להיות מוּכּר ומוערך על ידי קהל לא קטן לפני שהוא מבקש כסף.
Pingback: בלוגדיבייט