כתבת: "אני לא משוכנעת שכל הבלוגרים רואים את עצמם כעיתונאים, או שהיו רוצים להיות כאלו."
אני יודע שמיעוט מהבלוגרים רואים את עצמם כעיתונאים, אבל הייתי רוצה שיהיו יותר. כרגע יש פחות מדי עיתונאים שעושים את הפעולה הפשוטה של לעמוד בפינת הרחוב ולדווח על מה שהם רואים. בגלל זה אף אחד לא מדווח על מודעות דרושים גזעניות. זה לא סיפור. בלוגרים שפועלים בדרכים עיתונאיות יכולים להפוך את זה לסיפור.
כתבת: "כמו שאתה בטח יודע, אין יחס שוויוני בשומקום, וגם לא במשרדי יחסי ציבור. "
העובדה היא שמשרד אחד פעל באופן מקצועי ושירת בצורה נכונה את הלקוח שלו והמשרד השני לא. הפניה שלי היא בעיקר ללקוחות של משרדי יחסי הציבור שצריכים להורות להם להתייחס בכבוד ובמקצועיות לכל פניה. אני מקווה שמשרד שלמור שרף קיבל היום טלפון זועם מארומה, הלקוח שלהם.
כתבת: "גם משרדי יחצ לא יכולים להיערך למתקפה של, נניח, 50 בלוגרים ביום על פתחם. "
כרגע פחות מדי בלוגרים פונים למשרדי יחצ. הלוואי שנגיע למצב שזאת תהיה בעיה.