השיחה האחרונה ב כנס הבלוגרים במלון בינהרים. יואב וברכה, בעלי המלון, קשובים ועייפים. יום שלם הם פינקו אותנו. עמלו וטרחו כדי שיהיה לנו נחמד ונעים וטעים. דברים פשוטים. עוגת קרמשניט שאמא של יואב אפתה והובאה למקום טריה על ידי אביו המשופם של יואב, מהמושב השכן. תפוחי אדמה שנאפו בגחלים בתוך נייר כסף והוגשו חמים לשולחן כשיואב משדל אנשים לשים למעלה חמאה כי "ככה זה הרבה יותר טעים. הקלוריות עלינו".
הפינוק האישי יוצא מהלב ונכנס ללב. פינוק שהוא יותר מסך כל הפריטים המרכיבים אותו.
אצל יואב וברכה, "יחס אישי" הוא לא סיסמה מנוכרת. יחס אישי הוא החיים עצמם.
תודה.
Pingback: מסע, מסה ומשא - תצפית על ארגונים, ניהול וידע
Pingback: אריק מתבטא » Blog Archive » כנס בלוגרים 2006. מה פיספסנו?