נקודת המבט של הבן. נדב פרץ בפוסט עצוב עצוב עם מעט מלים ותמונה אחת. שם פרטי, שם משפחה, מ-שנה, עד שנה, תמונה. מספיק.
נקודת המבט של הרופא. אסי סיקורל, הרופא של אותו קיבוץ, כותב "בכל יום אני עומד מול אנשים בלי מענה."
ולפעמים אין ניחומים ואין מענה. רק זמן.