אני מטפל עכשיו באינבוקס שלי. יש אימיילים שרק מחשבה על מענה עליהם וחילופי האימיילים חסרי התועלת לכל אחד מהצדדים רק בשביל הנימוס של אי ההתעלמות גורמת לי פשוט לתייק אותם ולא לענות.
המחשבה הזאת מחזירה אותי למאמר המצויין שאורי הפנה אליו בקולקטיב האחרון, Kids, the Internet and the end of privacy
המאמר מספר על אפשרויות חדשות של יחס לפרטיות.
"פרטיות" היא חלק מטווח ההתנהגויות שאפשר לקרוא להן "נימוס".
האם בעולם שבו ברור שאנחנו כל הזמן מופצצים במסרים, יהיה מנומס לא להענות אפילו למסרים שמופנים אישית אלינו על ידי אנשים שאנחנו מכירים?
(אוף – לפני כמה ימים קראתי פוסט מצויין בעברית על זה שאין ממש דבר כזה מולטי-טאסקינג אנושי אבל אני לא מצליח למצוא אותו)