נגד תיעוש האוניברסיטאות בישראל – נייר עמדה

לעיונכם – נייר עמדה (120 עמודים) שאותו יזם וערך פרופ' אילן גור-זאב וכן משתתפים בו פרופ' גבי סלומון וד"ר פיטר ונהסה מאוניברסיטת חיפה.

מוזמנים להפיץ ולהתייחס בכל פורום אפשרי.

מהו המבוא התרבותי-הכלכלי לטיעוני היסוד של תומכי האג'נדה של תיעוש האקדמיה, שאתם מתמודד נייר עמדה זה?

1. על-פי חסידי השתת עקרונות השוק על החיים האקדמיים תהליכי הגלובליזציה אוניברסאליים וחודרי-כול ושום מרחב, תחום או אוריינטציה אינם יכולים ואף אינם צריכים להיות נקיים או אוטונומיים ביחס אליהם. על-פי תפיסה זו, מכלול החיים כולו חייב להיספג בתהליכי הגלובליזציה ועל הגיון השוק לחלחל לכל רובד ולכל מימד של חיינו הפרטיים והציבוריים. לממון ולתשוקה לממון שמורה המילה האחרונה, ובדין.

2. יש להגדיר-מחדש את המבנה, התפקוּד, הייעוד והפירות של האקדמיה, לאור הציוויים, האידיאלים והצרכים של הגיון השוק בעידן הגלובליזציה.

3. על האוניברסיטאות להיהפך לתאגידים כלכליים שעניינם ידע, המתפקד כסחורה בשוק.

4. האוניברסיטאות צריכות להימדד מבחינת התפקוד וה"יעילות" במונחים כלכליים-ניהוליים. לשם כך צריכים להיבלע ברטוריקה ובאינטרסים של הגיון השוק (כדי לעמוד לשירותם בצייתנות וביעילות) האידיאלים והערכים האקדמיים של המחויבות לאמת, החופש האקדמי, היצירתיות האותנטית, הרפלקטיביות הדיאלוגית, השותפות הביקורתית ביצירת הידע, נצירתו והנחלתו, הניהול העצמי של חיי האקדמיה וההומניזציה של החברה.

5. יש לממש את ההגברה והשכלול של "יעילות" תפקוד האוניברסיטאות תוך כדי צמצום רדיקלי של השקעות ציבוריות באקדמיה.

6. הסתלקות האחריות של החברה וצמצום דרסטי של ההשקעות הציבוריות בחינוך הגבוה צריכים להתנהל תוך כדי זרימה מסיבית של הון פרטי, שיאפשר את שיפור האיכות וישפיע על כיווני ההתפתחות של הקדמה המדעית. חיזוק הקשרים עם העולם העסקי והכוונת המחקר לכיוונים יישומיים-רווחיים-אפנתיים אינו בחזקת צורך מגונה או ברירת מחדל, אלא אפשרות ריאלית ואידיאה מכוננת, שלאורה עלינו להבנות-מחדש את חיינו.

7. תהליך זה צריך להתנהל במקביל להרחבה מסיבית של נגישות להשכלה גבוהה, כדי להגדיל את הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הצורכת והמייצרת וכן כדי להעצים את המגמות והפוטנציאלים הדמוקרטיים של חברה צרכנית מתקדמת.

8. כחלק ממימוש תובנות אלו יש לגבש סטנדרטיזציה של תכניות הלימודים, שיטות ההערכה ורפורמות אחרות, שעניינן הִספגות האקדמיה בכלליות החיים הכלכליים ובחרושת התרבות בת הזמן. על רקע זה מוטעמים חשיבות מבחני האיכות, הסטנדרטיזציה והפיקוח על הפעילות המחקרית, האינטלקטואלית והיצירתית, כדי ליצור רדוקציה של כל אלה לפונקציה כלכלית-סטנדרטית-מדידה. על רקע זה מוטעמים חשיבות ההקלה על מעבר ידע, סטודנטים וחוקרים ממוסד למוסד וממדינה למדינה, סטנדרטיזציה של שיטות הערכה והכימות של
הישגי הסטודנטים והשליטה על הרוח החופשי.

9. הפיכת האוניברסיטאות לתאגידים כלכליים בבחינת מפעלי היי-טק יעילים מצריכה הגברת הרלוונטיות הכלכלית של תכניות הלימודים ושל מוקדי המחקר המדעי.