דיבור רשלני וקריאה רשלנית

הכותרת הראשית עכשיו ב Ynet היא "הנגב הוא לא פח הזבל של ישראל". בכתבה עצמה לא מצאתי את הציטוט כפי שהובא בכותרת, ויש סיכוי רציני שעורך/ת הדף הראשי יצר/ה בעצמו/ה את הציטוט. מגיב מספר שלוש כתב בצדק "אבל הנגב הוא כן פח הזבל של המדינה !"

אני לא כותב את זה כביקורת התקשורת אלא כביקורת דיבור וביקורת קריאה.

הכותרת הזאת היא רשלנית כמו הרבה מלים רשלניות שנזרקות סביבנו כל הזמן.

"הנגב הוא לא פח הזבל של ישראל" מאד דומה ל"לא מרביצים" שהרבה הורים אומרים לילדיהם.

מה זאת אומרת לא מרביצים? בטח שמרביצים, אבל אולי אתה מתכוון ל-"אסור להרביץ" או "אני לא מרשה להרביץ"?

"לא מרביצים" הופך בפוליטיקה ל"לא יעלה על הדעת".

חבר של "לא יעלה על הדעת" הוא "לא אנושי".

פעם שמעתי את שולמית אלוני אומרת "כל מה שאנשים עושים הוא אנושי" ומאז אני מצטט אותה.

דיבור מדוייק הוא ביטוי של מחשבה מדוייקת.

מרוב דיבור רשלני הרבה אנשים גם לא יודעים לקרוא אמירות מדוייקות.

ב"לא רלוונטי" כתבתי תגובה למאמר הטוען שהתגלה המקום האמיתי בו התרחש נס קריעת ים סוף. וכך כתבתי:

הנחת היסוד של המאמר היא שהתורה היא טקסט המתאר במדוייק מציאות שהיתה.

אני לא חושב כך ואני לא מכיר אף אדם רציני שחושב כך.

לכן, כל גילוי של ממצאים המוכיחים אירועים המתוארים בתורה, הוא בעייתי בעיני.

כתבתי "אני לא חושב" וכתבתי "אני לא מכיר" וכתבתי "בעייתי בעיני".

קיבלתי תגובות בסגנון "למה אתה אומר עלי שאני לא רציני"?

איפה לכל הרוחות כתבתי את זה?