ואודי ממשיך:
וגם אם בזהירות, יש לומר שההשחתה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי גם במשפחה הגרעינית. שלא לומר במורחבת.
אספר לכם סיפור שקרה לחבר שלי. השם שמור במערכת. לחבר שלי יש חבר השוקד בשנים האחרונות על כתיבת דוקטורט בארץ רחוקה. החבר שלי מנצל כל הזדמנות לקפוץ לבקר את החבר המדקטר לו בארץ הרחוקה. מה הסתבר לו יום אחד? שקרוב משפחה מאד קרוב שלו מספר לקרובים קצת פחות קרובים שהנסיעות התכופות הללו מקורן בהצעת עבודה מכובדת שהוצעה זה מכבר לחבר שלי.
מבינים? כשם שחברת סלקום מוכרת לא רק סלולר אלא גם אינטימיות [`מליון אנשים אינם לבד` היתה סיסמתה לפני כמה שנים], או חברת קוקה-קולה מחליפה את הדת הממוסדת [`טעם החיים` הם מוכרים כזכור, ולא סתם משקה שוחק שיניים], כך קרוב משפחה איננו יכול להסתפק ברעיון שמישהו, החבר שלי, `סתם` מבקר חבר שלו, כי חברות זו לא סחורה בשוק, בטח שלא לעומת `הצעת עבודה בחו"ל`.
מרוב שאנחנו רטובים אנחנו כבר לא שמים לב לגשם.
אולי (גם) בשביל זה יש בלוגים? בשביל לשים לב לגשם אפילו כשכולם רטובים?