לפני שמתחילה ההתנפלות. לא התכנים. האינטרנט עצמה. התשתית.
לפני כמה שנים היה רגע שבו היתה הרגשה שהאינטרנט עולה על הציפיות ממנה. שיש כאן משהו נפלא שלא חשבנו עליו. משהו מעבר למציאות.
עכשיו האינטרנט הוא בדיוק כמו שאר המציאות, פחות ממה שאנחנו מצפים ממנה.
מה שעובד, עובד.
ואין פיתרונות ממשיים למה שלא עובד.
אימייל? כבר לא עובד.
מיקרופורמטים לתאריכים, מקומות, אנשים ומה לא? כמעט ולא.
חיפוש? לא ממש.
זהות והזדהות? בכלל לא.
קשר בין כתובת קובץ ובין המיקום הפיזי שלו? עדיין קיים. רכיב אחד נופל בדרך ואין אתר.
אני מסתכל במדורי המחשבים באתרים הממוסדים והרוב זה הייפ – אוויר חם. זאת העבודה שלהם, מה לעשות. לקדם מוצרים מסחריים. הם בעצמם מוצר מסחרי.
אני מסתכל בבלוגים ולא רואה ביקורת על התשתית. בעיקר התייחסות לתכנים כאלה ואחרים. וגם למוצרים שונים, כי צריך לכתוב על משהו.
באתרים בחו"ל אני רואה הבלחות. בעברית? לא שאני מכיר.
יש עוד כל כך הרבה מה לעשות. יש כל כך הרבה דברים מקולקלים ומתקלקלים וחבל שלא מושקעת עבודה בתיקון שלהם.
חסר לי הדבר שיהיה באמת הבטחה למשהו מלהיב. משהו חדש, פשוט ועובד.
אולי הגיע הזמן שאכתוב על זה קצת כדי שלא לשעמם את עצמי.
לקריאה נוספת עם הקשרים הדוקים או רופפים:
מארק קיובן – The Internet is Dead and Boring , The Internet Is still Dead and Boring
Robert X. Cringely – Surviving Immortality
כרמל ויסמן – שלום גיק