כבר רציתי לכתוב איזה פוסט על זה שמשתמשים לא קוראים הוראות. הם לא קוראים בכלל. הוא רואים רק את מה שהם רוצים. (ראיתם את טריק הקלפים הטוב בעולם ?)
ואז באה דוגמה נפלאה.
לאתר החדש יש אתר פיתוח מקביל. היום העבירו את כל האתר כמות שהוא לאתר פיתוח כדי לטפל במה שעוד דורש טיפול.
כדי לבדוק משהו, נכנסתי לאתר הפיתוח ופרסמתי מודעה עם הכותרת sdfgsdfg ואיזה טקסט מדף באתר הישן.
בגלל שלא שינו איזה פרמטר, המודעה התפרסמה באתר הציבורי.
בתוך כמה דקות קיבלתי פניה לעבודה במשרה שכותרתה sdfgsdfg והתוכן שלה סתמי.
מה היא ראתה שם? מה היא לא ראתה שם?
בטוח שהיא מחפשת עבודה. בטוח שלא איכפת לה מה כתוב. העיקר שיש שם ארגון וכתובת אימייל. הספיק לה לדעת ששתיל מחפש עובדים.
כך גם כולם. רואים את מה שרוצים בלי לחשוב. יש משימה!
ועכשיו אני צריך לוודא שהאתר יכלול כמה שפחות הסברים.
אם צריך ללחוץ, אפשר יהיה ללחוץ.
אם אסור ללחוץ, להעלים את הכפתור.
פשוט ככה.
התגובה היחידה המתאימה היא זאת.
אם מישהו צריך הסבר, יש ב-Urban Dictionary.
לא להעלים את הכפתורים – לגרום להם להיות לא פעילים (disabled). המקום של הכפתור צריך להיות תפוס ע"י הכפתור עצמו, כך שכפתורים וקישורים לא יתחילו לזוז כל פעם שכפתור נוסף או נעלם (הכל צריך להיות תמיד באותו מקום. לא צריך לחפש כפתור – הוא צריך להיות שם כך שהמשתמש יראה אותו, וגם יראה שהוא לא פעיל).
זה מזכיר לי שיצרתי פעם מסך login עם ajax. לא היה כפתור "login" – רק שדה שם משתמש וסיסמה. אם המשתמש הקיש נתונים נכונים הוא היה נכנס אוטומטית, אחרת היתה הודעה "נתונים שגויים". אנשים כל הזמן חיפשו את הכפתור – עוד לפני שהקישו נתונים בשדות הם חיפשו את הכפתור שיצטרכו ללחוץ עליו בסיום הקלדת הנתונים.
בסוף הוספתי כפתור שלא עושה כלום. ברגע שאנשים הקישו את הפרטים הנכונים הם נכנסו גם ככה בלי ללחוץ על הכפתור. הכפתור פשוט גרם להם להתחיל בכתיבת הנתונים בשדות…