היום כותב גדעון לוי על מפעל "טחינה היונה" משכם (דרך הטחינה). באמצע אני קורא:
המחשב במשרד הזעיר פתוח: אתר החומוס באנגלית, הבלוג של שוקי, והמוטו "אכול חומוס, תן לגרגירים צ'אנס", בראש דף הבית. סוזאן מקנדה, דרוסייפר מארה"ב, כרמן מבלגיה, שוקי מישראל ועלא מפלשתין מתכתבים ביניהם על סודות הטחינה. אף מלה על פוליטיקה, שוקי מזמין את עלא לטעום חומוס בתל אביב; עלא מבטיח להביא לו צנצנת טחינה. הוא אוהב את "חומוס גבעתיים", שם הוא אוכל את ארוחות הבוקר שלו בביקוריו התכופים בישראל.
התרגשתי.