ליסה גולדמן היא ידידה טובה שלי. ביולי 2005 כתבתי מאמר ל NRG (החיים זה בכל מני מקומות) על הבלוגרים הישראלים הכותבים באנגלית וליסה הוזכרה במאמר.
בקיץ נסעה ליסה (מיוזמתה) לביירות עם הדרכון הזר שלה ואז נשלחה לשם בחזרה על ידי ערוץ 10 לכתבה על לבנון – שנה אחרי המלחמה.
עכשיו אני רואה שהיא ועוד עיתונאים נחקרים על היציאות האלה לביירות על ידי יחב"ל.
כנראה שיש איזה לחץ פוליטי לתרץ את חקירות הפוליטיקאים הערבים שיצאו לארצות ערב.
התחושה שלי היא שיש כאן גם רדיפה פוליטית אחר אנשים שמנסים לקדם שלום בגופם, ולא רק בדיבורים.
הנה, תקראו מה ליסה כתבה על פגישה שלה בתל אביב עם בלוגר לבנוני.
ליסה גולדמן הכירה דרך הבלוג שלה גבר לבנוני מקסים. ואז באה המלחמה
הבלוגים היו הסיפור האנושי החם של המשבר הישראלי-לבנוני ב-2006. ב-18 ביולי, פחות משבוע אחרי שהמשבר התחיל, סיכמתי בבלוג שלי את ההתרבות המהירה של הקולות הישראליים והלבנוניים ברשת, תחת הכותרת "המלחמה הכי בלוגית?". נתתי לינקים ותיארתי כמה מקרים מרגשים של דיאלוג בין ישראלים רגילים ללבנונים רגילים, וציינתי שזאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שאזרחים של שתי מדינות במצב מלחמה מסוגלים לנהל שיחה לא מצונזרת, מתמשכת, בזמן אמת.
אותי זה מרגיז ומעציב.